Blog

עבר לצילומים שאני עושה "על הדרך" בכל פעם שאני רואה משהו יפה או שסתם בא לי לצלם למזכרת אני עובד רוב הזמן על פרוייקטים לצילום ספציפים תחת נושאים מסויימים. זאת צורת עבודה

הפעם אני רוצה להמליץ לכם על שתי נקודות צילום בדרך לאילת, והן הקניון האדום ופארק תמנע, כולל הנקודות

רוב הצלמים אוהבים לצלם מגוון רחב של דברים ולא בהכרח תחום ספציפי. אבל יש צלמים שאוהבים במיוחד צילומי נוף וטבע ויש צלמים שאוהבים צילומי רחוב וצילומי נוף

עדשת הפוגי לפורמט בינוני עם אורך מוקד מגביל ל 87 מ"מ בפול פריים. לא רק שהיא עדשה חדה במיוחד אלא גם עם בוקה רך במיוחד. יצאתי לצלם איתה נוף וקצת את הילדים ואפילו שיחקתי

אחד מהדברים המוזרים שקוראים אחרי כמה שנים של צילום שהצילום הופך למשהו מתוכנן או מבוקר ובמקום לצלם מה שעומד ממול פרצוף שנראה יפה ופשוט לצלם אותו חושבים

בשנים האחרונות המונח צילום אינטואטיבי הופך יותר ויותר לנפוץ. יש יותר סדנאות שניפתחות עם השנים ויותר אנשים מדברים על זה. האם יש נכון בדרך הצילום הזאת? צילום

כיום ובעיקר בשנים האחרונות ציוד הצילום ברמה גבוהה והולכת ומשתפרת. לא רק גופי הצילום (ששם טכנולוגית החיישנים לא התפתחה במיוחד) אלא ובעיקר העדשות עצמם

תספרי לי קצת על עצמך. איפה את גרה, איפה גדלת וכיצד זה השפיע ומשפיע על האומנות שלך? שמי אביטל בר-און איזקוב, נשואה ואמא

יתכן וכתבה זו לא "תיגע" בכולם אבל אולי גם מי ממכם שלא עוסק בתהליכי יצירה ימצא בא עיניין מפני שהכתבה היא דיון בנושא הנפש. הכתבה היא למעשה דיון שנוצר בעיקבות שיחה עם חבר

כל אחד היה רוצה להתפרנס ממה שהוא הכי אוהב לעשות. איזה תחביב כייפי שפתאום יהפוך למקצוע ואני כמובן מתייחס לצילום במקרה הזה. יש הרבה צלמים חובבים בכל מקום וטוב שככה

כולנו חוזרים לעבור על התמונות אחרי יום של צילומי שטח. אם זה באותו היום או כמה ימים אחרי. חלקנו עוסקים בעיבוד תמונה קל או עיבוד תמונה עמוק יותר, וחלקנו רק עוברים על התמונות

פלש הדגל של חברת פוג'י. הדגם הכי מתקדם של החברה. אם אני יהיה צריך להשוות אותו לספינת הדגל של חברת ניקון אז אני ישווה אותו לפלש SB-910 לשניהם יש את אותו תג מחיר