צילום אינטואטיבי מתוך מודעות

צילום אינטואטיבי מתוך מודעות

בשנים האחרונות המונח צילום אינטואטיבי הופך יותר ויותר לנפוץ. יש יותר סדנאות שניפתחות עם השנים ויותר אנשים מדברים על זה. האם יש נכון בדרך הצילום הזאת? צילום אינטואטיבי בבסיסו מאוד הגיוני. למעשה כך צלמים צריכים לעבוד. אנחנו צריכים לצלם את מה שמתעורר באנו כאשר אנחנו הולכים ברחוב או בשטח. אותו הדבר שלפתע קופץ לנו לעין, הוא ברוב המקרים הדבר הכי נכון לצילום. אבל יש כאן משהו קצת טריקי, שגורם לצילום אינטואטיבי להפוך ללא מוצלח ולהפוך אותו לסתם עוד צילום, והמרחק בין צילום אינטואטיבי נכון ללא נכון, או לעוד צילום סתמי, יכול להיות קצר מאוד.

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8

למה צילום אינטואטיבי ואיך מגיעים לשם

למה צילום אינטואטיבי? כי אין דרך אחרת לעבוד בחוץ, אם זה בטבע ואם זה בעיר. הרעיון בצילום אינטואטיבי הוא שברגע שיש משהו שקופץ לעין ומעניין אותנו זה הזמן שאנחנו צריכים לעצור ולצלם אותו. הרבה פעמים צלמים עוברים ליד משהו שנראה נחמד או מעניין וממשיכים הלאה, כי הם איבדו בו עינין, אבל זאת טעות (אם כי נפוצה מאוד), מפני שהרי היה משהו מעניין למה לוותר עליו? הדרך לעבוד במקרה הזה היא לעצור שניה ולהבין מה היה הדבר שמשך את תשומת ליבנו. לרוב יש צורך ללכת מטר או שניים אחורה, בחזרה לאותה הנקודה שמשכה את תשומת הלב שלנו, ואז להבין ולגלות "מחדש" את נקודת העניין. למעשה בצילומי נוף זה הכי בולט. בכל פעם שאתם מצלמים נוף שמצא חן בעיינכם, וכשחזרתם הביתה גילתם שזה פחות יפה ממה שראיתם בשטח, זה מפני שבמקום להבין מה היה יפה אתם פשוט מצלמים את הנוף כמו שיוצא לכם מבלי להבין מה היה יפה שם. דבר דומה קורה בעיר. תנסו להבין מה הדבר שתפס לכם את העין שלכם

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8

Niko D800E + Zeiss Milvus 18mm f/2.8

מה לא נכון בצילום אינטואטיבי או היכן נמצאת הבעיה

בגדול אין שום רע בצילום אינטואטיבי, להפך ככה עובדים לרוב. הבעיה היא רק בדרך שבא עושים או משתמשים בצילום אינטואטיבי. אם אנחנו רואים משהו, או קופץ לנו משהו לעין, ואנחנו פשוט לוחצים על המצלמה, יש סיכוי טוב שזה לא יצא טוב ומעניין כמו מה שראינו באותו הרגע, וחוץ מעוד סתם תמונה, אפילו משעמת או "שיגרתית", לא יהיה מאחורי זה דבר וחצי דבר. למה זה? איך קורה מצב שבו אנחנו מצלמים בדיוק את מה שהרגשנו, אהבנו וראינו וזה יוצא שונה? אז ישנם כמה גורמים לסיבה זו. בצילום נוף לדוגמה, שיש משהו שמושך את העין שלנו, או שראינו אותו כדבר יפה ולא יוצא יפה, זה מפני שלא תמיד נכנס לפריים מה שצריך בגלל העדשה, או שנכנסים יותר דברים ממה שראינו. כדוגמה לכך אנחנו יכולים לעמוד ממול נוף יפה ולא לשים לב לעמוד חשמל שנימצא בנוף מפני "שהמח" לא מצא בזה עניין, אבל העדשה לא מודעת לזה. או שבזוית העין סלע או עץ נכסנו פנימה, והעדשה לא מצליחה לתפוס אותם, בגלל רוחב זוית העדשה או כיוון לא נכון שלנו של העדשה. כך קורה גם בצילום אורבני, לפעמים כאשר לא שמים לב לפרטים הקטנים התמונה לא יוצאת כמו "שראינו" אותה בעייני רוחנו. האם זה אומר שאנחנו לא יכולים לצלם אינטואטיבית מפני שכל הזמן צריך לשים לב לפרטים קטנים? ממש לא. להפך, למעשה התהליך הנכון הוא לשים לב למה שאינטואטיבית רצינו לצלם, ולהמתין עוד שבריר של שניה ולהבין מה אינטואטיבית משך אותנו, ואז לצלם את זה. צילום אינטואטיבי ללא הבנה הופך לסתם עוד תמונה, אבל אם אתם רוצים להעביר לצופה את "האינטואיציה" שלכם אז יש צורך להתאפק כמה רגעים ולא יותר מזה.

גם לקומפוזיציה יש תפקיד חשוב. תבינו שקומפוזיציה זה לא אוסף של חוקים מגבילים אלא להפך, קומפוזיציה היא הדרך להתאים את התמונה למה שהמח רואה אינטואטיבית. המח כל הזמן רואה קומפוזיציות, התפקיד שלנו הוא להבין מה הקומפוזציה שהמח ראה וליישם את זה. נכון שלשם כך יש צורך ללמוד קומפוזיציה (יש קורס שאני מעביר בנושא זה שנים רבות), ונכון שבתחילת הדרך זה מגביל את תהליך של "לראות וללחוץ" אבל עם תרגול נכון אתם תראו שתהליך הצילום הופך להיות מהיר יותר ויותר. אני אישית מצלם אינטואטיבית כל הזמן, רק שהתהליך אצלי מהיר הרבה יותר  ונכון יותר. לא בגלל שאני לא מנסה להבין מה הדבר "שתפס" לי את העין, אלא בגלל שבעקבות תירגול אני רואה את זה כבר באותה השניה וכל שנותר לי זה ללחוץ. אם תלמדו ותתרגלו כמו שצריך אתם תוכלו לצלם אינטואטיבית וגם הצילום יצליח להעביר את מה שבאמת משך אותכם ולא סתם "עוד תמונה" שהצופה לא יצליח להבין את מה שעבר לכם בראש או ריגש אותכם

Fujifilm GFX 50R + GF 23mm f/4

Fujifilm X-T2 + XF 16mm f/1.4