מעבר לצילומים שאני עושה "על הדרך" בכל פעם שאני רואה משהו יפה או שסתם בא לי לצלם למזכרת אני עובד רוב הזמן על פרוייקטים לצילום ספציפים תחת נושאים מסויימים. זאת צורת עבודה שהיא נכונה כאשר רוצים לדבר או להוציא משהו, לעומת צילומים סתם ככה לאורך הדרך, שאולי הם יפים, אך לא אומרים דבר מעבר לאיזה מקום יפה או איזה רגע מרגש. אני אסביר בכתבה מדוע זאת צורת העבודה העיקרית שלי וכיצד ניגשים לפרוייקט
Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8
למה פרוייקט. מה רע בפשוט לצלם
אני מלמד אומנות זה עשרים שנה, ובמהלך לימודי האומנות התלמידים לומדים כיצד לגשת לפרוייקטים ויש סיבה לכך. זה כמובן לא אומר שלא צריך לצלם תמונות יפות או מעניינות לאורך הדרך, אבל העבודה בפרוייקטים מאפשרת לנו "לדבר". בעבודה בצורה הזאת אני יכול בין "להוציא" משהו שיושב עלי בתקופה האחרונה ולא לשמור בבטן מפני שזה לא עוזר לאף אחד. אני יכול להתבטא בחופשיות מבלי להרגיש לא בנח או להוציא סודות שקשה לשמור, וגם להגיד משהו שאני רוצה. כמו להביע דעה פוליטית או מה אני חושב על אנשים או כל דבר אחר. למעשה זה כלי יעיל מאוד להגיד מה שאני רוצה ללא מסננים או עם פחות מסננים שצריך לייצר ביום יום (כמובן שזה מה שאני מלמד במהלך לימודי אומנות). אני אתן דוגמה לסיבה להגיד משהו כפרוייקט, דבר שאי אפשר להגיד בתמונה בודדת. בואו ניקח את נושא האהבה. נכון שאפשר לצלם זוג אנשים מתנשק ולהגיד הינה צילמתי אהבה. אבל אהבה זה הרבה יותר מעוד נשיקה. אהבה זה הרבה דברים. אהבה מחממת את הלב. אהבה משלימה אותנו. אהבה גם יכולה לפצוע אותנו. לייצר געגועים, לשבור את הלב, להפיל לתהומות העצבות, להכניס אותנו לאופריה של אושר, לגרום לנו לאבד את הריכוז ועוד. אז כמו שאתם רואים אהבה זה לא משהו שאומרים בתמונה אחת מפני שהיא לא באמת מתארת מה זה אהבה. וכך נוצר פרוייקט. כל תמונה מתארת צד אחר באהבה וביחד כל העבודות יכולות באמת לתאר איך אנחנו רואים אהבה. זאת גם הסיבה שבגלריות מציגים פרוייקטים וכך אומנים עובדים. לא כי ככה זה יותר מגניב או "אומנותי", אלא שבצורה זאת אני יכול באמת להגיד את מה שבראשי.
חשוב לי להדגיש שזה לא שיש משהו רע בלצלם משהו יפה. אני עדיין מצלם נופים או אנשים ברחוב. מפני שלפעמים אני רואה דברים יפים. אבל אני יודע שמעבר לגרום לצופה להגיד איזה יופי זה לא יגיד לצופה כלום, ויש סיכוי שאחרי 10 דקות או פחות הוא כבר לא יזכור את זה, ובטח שזה לא יאפשר להוציא ולהתבטא בנושאים בהם מרגישים להתבטא
מתוך פרוייקט על תחושה על חוסר התקדמות אישית שעוד לא פורסם
מתוך פרוייקט אישי
אז איך ניגשים לפרוייקט
מעבר לזה שמומלץ להתחיל בלימוד אומנות בשביל לדעת כיצד לגשת בצורה מעמיקה לפרוייקטים, אני כן יכול לתת קווים כלליים של כיצד לגשת לנושא או להתחיל לעבוד על פרוייקט. דבר ראשון יש לחשוב על מה אנחנו רוצים להוציא החוצה? מה "יושב עלייכם" בתקופה האחרונה? האם יש משהו שאתם חושבים שאתם רוצים להגיד עליו את הדעה האישית שלכם שהיא שונה מהדעה הרווחת? אולי יש נושא שדובר עליו רבות ואתם חושבים שעל ידי זווית ראיה יחודית אתם תוכלו לעורר חשיבה מחדש על הנושא? אפילו משהו פשוט כמו צילום חרקים שכולנו כל כך רגילים לראות. אולי להצליח להראות את הצד האנושי או קווי הדימיון שבין התנהגות של חרקים להתנהגות האנושית. להציג "אנושיות בחרק". זה השלב הראשון. לאחר מכן תתחילו להכין סוג של נקודות של מה אתם רוצים להגיד שתדאו מה אתם רוצים לצלם ולאחר מכן סקיצות של כיצד התמונה ניראת. כל תמונה ותמונה בניפרד כמובן ומשם להתחיל בניסיונות ראשונים לצלם. תבדקו את עצמכם בצורה אובייקטיבית. האם הצילום באמת מצליח להראות את מה שרציתם או שזה לא באמת מצליח? תעשו את זה בצורה הכי קרה ועיניינית מבלי לחשוב על כך שאולי יהיה קשה לצלם את כל הפרוייקט שוב. קורה לי יותר מפעם אחת שאני עושה את אותו הפרוייקט כמה פעמים עד שאני באמת מצליח להביא אותו לנקודה שהוא יוצא כמו שבאמת רציתי.
אני יודע שבשביל חלק מהשלבים יש צורך ללמוד בצורה מעמיקה יותר, אבל זה אפשרי לפחות ברמה הבסיסית, ויותר מזה, ואני כאן ואשמח לעזור
מתוך פרוייקט בנושא צילום נוף שעוד לא פורסם ונימצא בתהליך בניה