נחל צאלים-מזרח

נחל צאלים-מזרח

שלא כמו המסלול של החלק המרכזי של נחל צאלים (כתבה על המסלול) את החלק הזה של הנחל יש צורך לעשות הלוך וחזור (אומנם יש דרך כן להפוך אותו למסלול מעגלי אבל אני יקדיש לזה כתבה נפרדת). על אף שמדובר על מסלול של הלוך וחזור עדיין כיף ומומלץ לעשות את החלק הזה של הנחל. גם מפני שיש דברים מעניינים לצלם ולראות בכל עונות השנה וגם בגלל שזה מסלול לא קשה מידי ויש הרבה פעמים ילדים בני פחות מעשר שמטיילים עם המשפחה. זה לא אומר שאין עליות וירידות אבל לא קשות כמו בחלק המרכזי של הנחל. בנוסף לזה יש חלקים גדולים יותר עם צל לאורך הנחל ואין שימוש בסולמות בכלל.

כמו שרשמתי בכתבה הקודמת בנחל צאלים מומלץ לטייל מתקופת הסתיו ועד תקופת האביב. מפני שבמהלך הקיץ הטמפרטורות בנחל מגיעות בימים החמים ביותר בשנה ל- 48 מעלות, וטמפרטורת הקרקע מגיעה ל 50 מעלות, שזה אומר שאי אפשר לשבת על הסלעים ולנוח כי הם מייבשים! במהלך החורף יש צורך לשים לב שאתם לא יוצאים לשם בימים שיש סיכוי לשיטפונות שהם אכזריים מאוד בנחל, והמים שזורמים בזמן שיטפון מסוגלים גם להזיז סלעים ממקומם. יש צורך בכמות גדולה של מים כ- 6 ליטר ליום לשתייה בימים חמים, ואם אתם רוצים לבשל או להכין קפה אז יש צורך להביא מים לשם כך. בחלק הזה של הנחל יש נקודת מים אחת ואני יפרט במכתבה

המסלול מתחיל בחניון המזרחי של נחל צאלים. לחניון מגיעים דרך כביש 90. אם אתם מגיעים מצפון הארץ או ירושלים. אז קצת לפני מצדה אתם תראו בצד ימין שלכם מבנה מרובע של חברת החשמל ושם שלט חום שמפנה לנחל צאלים. אחרי שיורדים מהכביש יש נסיעה של שני קילומטר על שביל אפר שמיועד לכל כלי הרכב. לבעלי רכב משפחתי אני ממליץ לנסוע לאט אבל זה עדיין בטוח וממש אין צורך ברכב שטח לשביל הזה. השביל מסומן בצבע שחור והמספר שלו במפה מספר 11 (כל המסלול נמצא במפת סימון שבילים מספר 11) הוא: 11101. החניון הוא גם חניון לילה ואפשר להקים שם אוהל. כדי לדעת שבתקופות של חגים וחופשות יש המון אנשים שישנים שם בחניון והוא עלול להיות רועש וצפוף. אחרי שמחנים את הרכב. הולכים עם השביל הירוק (11102) למרחק קצר. השביל הזה יורד לתוך נחל צאלים בשני קטעים שונים. בחלק של השביל הירוק אפשר לראות כבר נוף מדברים עם עצים בודדים.

שמגיעים לנחל עצמו פונים ימינה לשביל השחור (11101) השביל הזה הוא קצר וזאת הליכה בין אבני הנחל וחצץ לכיוון מערב (לכיוון ערד) הקטע הזה של השביל עלול להעראות אולי לא מעניין אבל זה לא מדויק. יש בקטע הזה כמה דברים מעניין. מצורות מעניינות על צוקי הנחל (שרובם עשויים מאבנים בתוך חול שעומדים לגובה של בניינים בנין ארבע קומות) ועצים בודדים. בנוסף לזה אם תגיעו באביב תוכלו לראות חרקים מעניינים ופרחים שאפשר לראות רק במדבר. כך שזה מתפקידכם כצלמים למצוא את המעניין והאחר בנחל. למעשה זה תפקידכם תמיד בכל מקום

אחרי בערך חמש מאות מטר השביל השחור מתחבר לשביל כחול (11131) שעולה על משח אבן יפיפה עם גבי מים קטנים (אם תגיעו ישר אחרי יום של שיטפון) ומשם הוא מתפצל. לשביל שחור (11129) ואי אפשר להמשיך אתו ולעלות למעלה לכיוון מעלה ענבה.

השביל השחור (במקרה ותבחרו בו) עובר בוואדי צר בין קירות גבוהים של צוקים. ההליכה היא לא קלה בכלל בקטע הזה ומדובר על טיפוס של המון סלעים לאורך של קילומטר שלא מיועד לכל אחד ואני מרגיש מספיק בנח להמליץ לכם לטפס את השביל הכחול לכיוון מעלה ענבה אפילו שמדובר בעליה תלולה. בין היתר שכאשר עולים את העלייה מביטים על נוף שמגיע עד ים המלח ורואים תצורות סלע יפיפיים על צוקי הנחל.

אחרי הטיפוס הקצר יש קטע כמעט מישורי לחלוטין על שביל אדום (11137) שמוביל בסופו של דבר למעלה ענבה. אבל במקום לעלות את המעלה נמשיך עם השביל הירוק (11132) שיורד בחזרה לנחל צאלים. השביל הירוק הוא נוח להליכה ומשורי ברובו. אומנם יש עליות מידי פעם וזה עדיין ללכת בנחל צאלים ולא ביער בן שמן. אבל לא מדובר על משהו קשה מידי. יש מקומות עם צל לעצור שם מידי פעם. וצריך לטפס על סלע כזה או אחר אבל לא משהו מיוחד. השביל הירוק (11132) בין היתר עובר מעל הנחל היבש שנמצא עמוק בתוך הוואדי (שביל שחור 11129) עם מביטים מלמעלה בזהירות ואתם עם חצובה שאפשר לשנות את זווית הראש לתשעים מעלות (כמו החצובה הזאת) אז אפשר לצלם יופי של פיסולי סלע שנוצרו על ידיד המים לאורך עשרות אלפי שנים

אחרי קטע זה והליכה של עוד קילומטר אחד בלבד. תוכלו לראות סימון שבילים אדום. בנקודה הזאת גם יש שלט שמכוון למעלה נמר. (שעליו אני ידבר בכתבה אחרת). השביל האדום (11124) הוא קטע קצר של בארך 200 מטר. שנראה שעוקף קבוצת סלעים גדולים. שניה לפני הולכים עם השביל הזה עם תכנסו לבין סלעי הענק תוכלו לראות מפל מים עדין (המפל מים העדין הזה זורם לכל אורך השנה גם בסוף הקיץ). הליכה עם השביל האדום כמו שאמרתי עוקף את סלעי הענק ומוביל ישירות לעין נמר.

בעין נמר זורמים מים לכל אורך השנה וזאת נקודה נהדרת לא רק לצלם וליהנות מהפסקת צהריים תחת הצל שהסלעים עושים במקום אלא גם למלא מים. חשוב לי להבהיר שאם אתם ממלאים מים במקום אז לעשות את זה רק עם מסנן מים למטיילים ולא לקחת מים כמו שהם מבלי לסנן אותם תכילה!

המקום קריר גם בשיא החום בזכות המים. תמיד יש שם בריכת מים קרירה אפילו בסוף הקיץ. זרם מים עדים זורם שם ללא הפסקה. אפשר לשחק במקום עם צילומי השתקפות מזוויות שונות. מכל זווית המקום יראה אחרת. כדאי ללכת בין הסלעים שנמצאים במעיין על מנת לנסות ולראות כל זווית אפשרית. תתעכבו שם יותר מעשר דקות. אני תמיד מעדיף להגיע לשם ולהתיישב לאכול ולשתות לפני שאני בכלל מצלם. שאני רגוע ונינוח יותר קל לי להתרכז בעבודה.

אחרי הצילומים והמנוחה בעין נמר. צריך לחזור עם אותה הדרך שהגענו. גם בדך חזור חשוב לפקוח את העיניים מפני שזה לפעמים נותן זווית צילום אחרת שלא יצא לראות אותה בדרך הלוך. לפעמים זה נראה כאילו וזה מקום אחר שהגענו אליו.

אחרי שחוזרים לרכב אפשר בין להמשיך לצלם באזור ים המלח או להישאר לישון במקום