פורמט בינוני שונה בכמה וכמה פרמטרים מגוף פול פריים. ובכתבה אני ישווה בינהם בלבד, מפני שאין אפשרות בכלל לדבר על חיישני הקרופ השונים, כי המרחק מהם לפורמט בינוני גדול מידי. על אף שמדובר בגוף פורמט בינוני, שידועים בכך שהינם גופים מגושמים וגדולים, ולכן תמיד כבדים, כאן מדובר על גוף לא גדול יותר מכל מצלמת פול פריים, ואפילו יותר דק ממנה, ובטח ובטח לא כבד כמו שחשבתי שהוא יהיה, בהתחשב בזה שמדובר על פורמט בינוני. למעשה הגוף יותר קל ביד מגופי פול פריים מקצועיים. בנוסף לכך החברה טוענת כי הגוף עמיד ללחות, אבק ואפילו גשם קל, ומסוגל לעבוד גם בטמפרטורות של מינוס עשר מעלות. לצערי יצא לי לעבוד איתה בקיץ ולא יכולתי לבדוק את העמידות שלה. אבל זה יכול להיות מאוד מעניין ובטח כיף לבדיקה
אני אתחיל בכמה מילים על פורפורציות בגודל החיישן, והחישוב שאנחנו עושים. כאשר מדובר על פורמט בינוני, אנחנו עובדים עם עדשות באורך מוקד שונה, ואורכי המוקד אלו למעשה מיועדים להיות מקבילים לאורכי המוקד של פול פריים. כך שלמעשה העדשה שאני עבדתי איתה כאן היא המקבילה לעדשת 50ממ של גוף פול פריים. גם הצמצם מחושב אחרת ודורש התייחסות שונה. צמצם 2.8 בפורמט בינוני הוא כמו או קרוב לצמצם 1.4 בפול פריים .ישנן שתי סיבות לכך – הראשונה, שכמות האור שנכנסת לחיישן כה גדולה (החיישן עצמו פיסית גדול יותר), ומקבילה בערך לכמות האור שנכנסת דרך צמצם ,1.4 סיבה שניה, אותה לרוב לא מזכירים, שמבחינה פיסיקלית, ככל שיש יותר פיקסלים עומק השדה קטן יותר. למי ממכם ששאולים את עצמם "מה?" איך הוא הגיע למסקנה הזאת? אז אני אסביר: זה נובע מסיבה פיסיקלית ואני אסביר בפשטות:
מה שמייצר את עומק השדה הוא לא רק העדשה, אלא גם עומק השדה פורפורציונלי למרחק המוקד חלקי הצמצם, שמושפע מכמות הפיקסלים. לדוגמה במצלמה בעלת אפס פיקסלים הכל יהיה ממוקד! דבר שאתם יכולים לראות במצלמה "קמרה אובסקורה" שם עומק השדה הוא אין סופי (יש בעיה של חדות אבל לא עומק שדה. יש צורך להפריד בין הדברים!). ולכן כמות פיקסלים גדולה מייצרת עומק שדה רדוד יותר.
ואני אתן דוגמה נוספת לניסוי שאתם יכולים לעשות לבד בבית: קחו שלושה גופים (אפשר להשאיל מחברים) ועדשת 50ממ, וצלמו סרגל על השולחן בזוית של 45%. סיגרו את הצמצם לצמצם 8. כמובן על חצובה שהצילום יהיה זהה!
עכשיו הרכיבו את העדשה על שלוש מצלמות שונות (אני אתן דוגמה על ניקון אבל אפשר לעשות את התרגיל על קנון כל זמן שמדובר על גופי פול פריים!) בהתחלה על גוף ניקון (D700) גוף עם 12 מגה פיקסל לאחר מכן על גוף (D610) עם 24 מגה פיקסל ואז על גוף (D810) עם 36 מגה פיקסל. אתם תראו שעומק השדה ב 700 עמוק יותר מב 810. אפילו שגודל החיישן זהה! ואיך זה יתכן? ובכן הסיבה היא כמות המגה פיקסל. לא מאמינים לי? נסו בעצמכם (:
ולסיכום עדשת ה 63ממ צמצם 2.8, הופכת לעדשת 50ממ צמצם 1.4
***מילה אחרונה לפני הביקורת חשוב לי להבהיר כי התמונות לא עברו עיבוד תמונה אלא בחרתי במצלמה את הפילים הרצוי (נדבר על כך בהמשך) ורק המרתי מקובץ (RAW) לקובץ (JPG) בלבד
ISO
הבדל נוסף הוא באיזו הנקי. כמות פיקסלים כה גדולה מאפשרת עבודה באיזו גבוה יותר, אך עם פחות רעש מהמקובל, ולכן הרגשתי מאוד בנוח לעבוד באיזו גבוה גם של ,6400 ועדיין לקבל תמונות שקטות מרעשים. התמונה השקטה על אף האיזו הגבוה היא בזכות החיישן הענק וכמות הפיקסלים, וגם בזכות המעבד שנראה שעושה עבודה מעולה בניקיון רעשים, ובמקביל בשמירה על הפרטים הקטנים. על מנת לבדוק את זה צילמתי בלילה ללא ירח עמודי חשמל. מפני שקוי החשמל שרצים בין העמודים דקים בצילום, וכך אפשר לראות האם נשארו הפרטים הקטנים או שהם עברו החלקה ונעלמו
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/4.5 @1.5" @ISO-6400
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/4.5 @1.5" @ISO-2000
בעיה נוספת שמייצר רעש בצילום הוא חשיפה ממושכת. כל מי שעוסק בחשיפות ממושכות נתקל בשתי בעיות. הראשונה, בעיות של חדות (כתבה בנושא), והשניה שכמה שהחשיפה יותר ממושכת כך הרעש יהיה יותר גדול. גם אם מצלמים באיזו נמוך. הסיבה היא שפיקסלים (שהם תאים פוטואלקטרים) קולטים עוד ועוד פוטונים והמעבד של המצלמה בשלב מסויים מקבל "עודף מידע" שהופך בסופו של דבר לרעש. אבל לא במצלמה הזאת. בזכות כמות הפיקסלים יש רעש עדין יותר גם בחשיפות ממושכות
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/11 @120" @ISO-200
בנוסף לזה, כאשר מצלמים בלילה גם אם זה באיזו נמוך הטווח הדינמי יורד. אבל ב Fuji GFX הטווח הדינמי נשאר ובגדול. תסתכלו בתמונה הבאה. כמה הטווח הדינמי נשמר מדהים. היצרן מדבר על 14 סטופים ונראה שכולם נשמרו בתמונה. הלילה שחור לחלוטין על אף המקום שהיה מלא באור והחשיפה הממושכת, ובו בזמן גם התאורה המלאכותית, קיבלה את הלובן שהיא יצרה. אין צבע ופריט מידע אחד שהלך לאיבוד בתאורה הבעייתית הזאת. או לפחות בעייתית למצלמות פול פריים
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/11 @10" @ISO-160
כאשר מצלמים בלילה ובטח באיזו גבוה יש בעיה שפרטים הנמצאים בצל או בחלקים החשוכים הולכים לעיבוד. המצלמה הצליחה לשמור על פרטים קטנים הממוקמים בצל בצילום הבא. שימו לב לפרטי החלודה ואפילו הברגים הקטנים שמופיעים בצורה ברורה מאוד בתמונה. וזה עוד בתנאי תאורה לא קלים. גם הירח צרב את השמיים מאחורי האובקייקט, מה שהחשיך את המגדל וגם השימוש באיזו גבוה וחשיפה ממושכת ועדיין ה Fuji GFX-50S מתעלה על כל גוף פול פריים אחר בשוק
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/6.4 @25" @ISO-1600
במצלמה יש יש כל סוגי הפילים של חברת Fuji , עוד מהתקופה שצילמתי בפילים, וזה ללא ספק תענוג אמיתי. אני נהנתי לשחק עם הפילים השונים ללא הפסקה. החלפתי בינהם בשטח ללא הפסקה. אומנם בסופו של דבר צילמתי עם שניים מהפילים שאני הכי אוהב, אבל עדיין כמות האופציות היא מדהימה. אחד הפילים שאני הכי אהבתי, וזה לא מפתיעה מי שמכיר את העבודות שלי, זה הפילים שחור לבן שלה. יש כמה סוגי פילים שחור לבן. הפילים הקלסי עם פילטר ירוק הוא היה הדבר שהכי היה כיף לעבוד איתו, וכמו שאתם רואים בצילום שצולם בבית הכנסת היכל יהודה בתל אביב, המצלמה והעדשה איפשרו לי לתפוס כל פרט בתיקרה, במנורות וכל השתקפות שקיימת בכל נורה. ממש מדהים
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/6.4 @1/320" @ISO-1600
מסך אחורי ועיינית
המסך האחורי בעל רזולוציה מאוד גבוהה וקל לראות בו את כל הפרטים הקטנים של התמונה. וזה בדיוק מה שרציתי שיהיה במצלמה בסדר גודל כזה. כשאתם מצלמים בפורמט בינוני עם כמות כזאת של מגה פיקסל וחדות כזאת, הייתם רוצים לראות כל פרט בתמונה כבר בשטח, וזה אפשרי בזכות המסך שלה. בנוסף לזה יש אפשרות להטות את המסך לזויות שונות, וכך אפשר לצלם מזויות נמוכות או גבוהות ללא צורך לזחול על הריצפה או לעמוד על כיסא. במסך האחורי אפשר לראות את כל הפרמטרים של התמונה, מישור קו אופק להיסטוגרמה ונתוני צילום לפי הבחירה שלכם.
גם העיינית גדולה וברורה עם מסך ברזולוציה גבוהה מאוד, שגם במסך זה אפשר לראות את אותם הנתונים הטכניים. יש אפשרות לבחור אם לראות רק דרך העיינית או דרך המסך הגדול, או לבחור לראות במסך האחורי הגדול. כשמקרבים את העין לעיינית, המסך האחורי נכבה. והכי כיף (בטח למשתמש בניקון כמוני) זה מסך המגע הרגיש בדיוק במידה הנכונה.
אחת הבעיות במצלמות ללא מראה היא צריכת הסוללה הגדולה בגלל המסך בעיינית ובגב המצלמה, והיצרן מדבר על 400 קליקים לסוללה. אך ממה שאני ראיתי בשטח. אני הצלחתי לסחוט 1287 קליקים שזה יותר מפי שלוש מהגדרות היצרן. כך שסוללה נוספת לא הכרחית.
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/5.6 @6.5" @ISO-800 @807 Frames
פוקוס
המנגנון אוטופוקוס של המצלמה עובד בצורה נפלאה גם בתנאי חוסר אור. בצילומי לילה השתמשתי באוטופוקוס ללא חשש. במקרים שבהם היה ממש חשוך עבדתי עם הפוקוס הידני שהוא קל לשמוש בדיוק כמו פוקוס ידני רגיל בפול פריים, וזה בזכות אישור פוקוס שיש למצלמה. כאשר האובייקט הרצוי בפוקוס, אפשר לראות צל לבן בנקודה בה יש פוקוס. את הצל הלבן אפשר להחליף על ידי שינוי הגדרות לצל אדום או כחול, מה שעוד יותר מקל על המשימה של פיקוס ידני. אני מצאתי שהצללה אדומה הכי נוחה לי לשימוש
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/2.8 @10" @ISO-2000
העדשה
גם העדשה נבדקה באיכותה והנה המסקנות שלי על כמה מהפרמטרים החשובים מכל:
Ghosts and Flare
אומנם כל עדשה סובלת מזה, אבל כל עדשה סובלת מבעיות של אור בצורה אחרת. ומה יותר כיף מלבדוק את זה, לקחת את המצלמה ולצלם ישר לתוך האור בזוית לא אידאלית ולגלות פגמים. ובכן, יצאתי בליל ירח מלא לשטח וצילמתי לתוך הירח. אבל לא לחלוטין מולו, אלא כשהוא בצד, מה שמייצר כניסת אור בזוית שתייצר בודאות החזרי אור בין האלמנטים של העדשה. ובמפתיע כמעט ולא היה. העדשה התמודדה עם זה בגבורה. יש (Ghost) קטן ורך בצד ימין מעל הירח ולא יותר מזה. זאת ללא ספק הייתה הפתעה. אומנם היצרן Fuji מדבר על כך שמדובר בליין עדשות איכותיות במיוחד, אבל תמיד טוב מראה עיניים ממה שהיצרן אומר.
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/6.4 @25" @ISO-1600
גם בתמונה של הקרוסלה בנמל תל אביב אפשר לראות שהעדשה שולטת היטב בבעיה ללא כל קושי גם כאשר מדובר על אור שמגיע ממגוון זויות שונות
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/11 @10" @ISO-160
חדות
כמו שאתם יודעים פוקוס הוא סוביקטיבי ולא אוביקטיבי. אני ואדם נוסף יכולים להסתכל על תמונה ובזמן שאני יגיד שהיא בפוקוס הוא יגיד שלא. אבל חדות זה נתון פיסיקלי. היחס שבין קונטרסט ורזולוציה, ולא דעה אישית
וכאן אני חייב להגיד כי העדשה חדה. לקחתי גולגולת של תן צעיר וצילמתי אותה בשלושה מצבים שונים. הראשונה עם צמצם פתוח לחלוטין, שם אפשר לראות בקלות חוסר חדות, ואז עשיתי קרופ של 50% על התמונה. בתמונה השניה עם צמצם סגור יותר ל 26. תוכלו לראות בברור כי בכל הצילומים החדות מופיעה והיטב
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/2.8 @1/250 @ISO-100 @50% crop
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/26 @1/250 @ISO-160 @50% crop
לבסוף עשיתי הערמת פוקוס, לקבלת עומק חדות מלא, כמו שצריך לעשות בצילום מהסוג הזה
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/8 @1/250 @ISO-100 @50% crop
לסיכום העדשה עושה עבודה מעולה. יש לה את כל מה שצריך להיות עדשת פורמט בינוני עם 50 מגה פיקסלים ויותר
כשביקשתי מהילד שלי לבנות כמה דברים בלגו החדש שקיבל ביום הצילומים, כדי שאני אוכל לצלם ולהראות חדות, לא חשבתי שהבעיה שלי תיהיה אבק שלא הצלחתי לראות אותו בעין. המצלמה תפסה כל גרגר אבק אפשרי. זה מראה עד כמה העדשה חדה, וכמובן כמות המגה פיקסל עושים עבודה טובה. גם אחרי שכולנו הסתכלנו על הצילום, מופתעים. עדיין לא הצלחנו לראות את הליכלוכים בעין !
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/7.1 @1/80 @ISO-500
לא הכל דבש
כמו בכל דבר תמיד יש פלוסים ומינוסים, ויש כמה דברים שפחות אהבתי במצלמה. אומנם יש מקום לשני כרטיסי זיכרון, אבל אלו כרטיסים מסוג ,Sd ואני חושב שלפורמט בינוני הייתי מעדיף כרטיסי זיכרון מסוג CF, בטח ובטח למי שעושה מידי פעם צילום אינטרוולים. (ובלי קשר לסוג הכרטיס זיכרון, אם אתם באמת מצלמים אינטרולים קחו בחשבון שכרטיסי זיכרון של (256GB) הכרחיים בקבצים בגודל הזה).
דבר נוסף שלא אהבתי זה שלייטרום לא מזהה את דגם הגוף ודגם העדשה, ולא מאפשרת לתקן אוטומטית בעיות בעדשה. והייתי מצפה שחברת פוגי תדבר עם לייטרום, והם יפתרו את הבעיה, ויפה שעה אחת קודם. לכן, אם רוצים לעסוק בעיבוד תמונה אז לפעמים כבר עדיף להשתמש ב- Adobe Standart בעיקר בצילומי לילה. בשאר מצבי הצילום אפשר להשתמש באחד הפירסטים המוגדרים בגוף המצלמה שלייטרום כן מזהה אותם. (אז למה את העדשה לא?)
והדבר האחרון שצריך לתת עליו את הדעת זה המחיר. מדובר פה בכל זאת לא על הגוף הכי זול, גם לא ביחס לגופים מקצועיים של פול פריים. אבל צריך לזכור שלא מדובר במצלמה רגילה אלא בפורמט בינוני, ופה חברת פוג'י הגדילה וייצרה את הפורמט הבינוני הכי זול בשוק, ועוד עם עדשות במחירים שפויים, גם לעלויות של עדשות פול פריים, ובטח ביחס למחירי עדשות הפורמט הבינוני, וכל זה מבלי להוריד באיכות של התמונה, וזה אחד מגופי הפורמט הבינוני העמיד ביותר למזג אויר שיש בשוק. כמובן שגם העדשות עמידות בהתאם. חשוב גם להבין כי פורמט בינוני לא מיועד מלכתחילה לחובבים או צלמים בתחילת הדרך, אלא בעיקר לאנשי מקצוע. גופי הפורמט הבינוני מתאימים לצלמי רחוב וטרוול, צלמי נוף שמחפשים את הטוב ביותר שיש, וצלמי סטודיו שלא מוכנים להתפשר על איכות, והבינו שפול פריים זה טוב, אבל יש טוב יותר.
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/2.8 @10" @ISO-2000
לסיכום
גוף פורמט בינוני הוא דבר יקר ולא עמיד למזג אויר. זהו גוף אשר מיועד בעיקר לצלמי סטודיו ולצלמי נוף שעוסקים בהדפסות ענק וזקוקים לרזולוציות גבוהות. מה שמרחיק את רוב הצלמים המקצועים מהתחום, ובטח חובבים שלא מתקרבים לפרומט בינוני. אך לא כך הדבר עם ה (Fujifilm GFX-50S) כאן נראה כי פוג'י עשתה מאמץ גדול להתאים לראשונה את הפורמט היחודי הזה למגוון הרבה יותר גדול של צלמים מקצועיים, ויש סיכוי שאפילו צלמים חובבים עם ידע מספיק יוכלו להנות לראשונה מפורמט יחודי זה, גם בזכות המחיר השפוי של הגוף ושל העדשות. בנוסף לזה, העמידות של הגוף והעדשות לפגעי מזג האויר נותן לה נקודות זכות נוספות, ומאפשר לצלמים שיוצאים למזג אויר קשה להוציא חומר צילומי ברמה הגבוהה ביותר. עם חיישן של 50 מגה פיקסל וטווח דינמי של 14 סטופים, חדות תמונה בזכות העדשות, ואפילו מדידת אור מדוייקת ואיזון לבן שנראה כי המצלמה לא טועה בשנייהם, מוסיפים יתרונות גדולים על המתחרים לה. דבר חשוב שאהבתי זה שמודבר בגוף ללא מראה, מה שמוריד את המשקל הגבוה שיש תמיד לפורמט הבינוני. למעשה היא יותר קלה מהגוף פול פריים שאני רגיל כל כך לעבוד איתו. אחרי הרבה שנים של צילומי שטח סוף סוף מצאתי את עצמי סוחב משקל רציונלי מבלי לשבור את הגב.
אומנם יש את שני המינוס שבאמת לא אהבתי, שלייטרום לא מכירה את הגוף והעדשה. אבל מצד שני נראה כי העדשה והגוף מוציאים תמונות מדהימות כמו שהם ולא דורשים עיבוד תמונה. להזכירכם כל התמונות בכתבה יצאו כמו שהם מהמצלמה. הייתי שמח גם אם היו מחליפים את כרטיס הזיכרון לכרטיס (CF), ואולי בעתיד הם יחליפו. אם כי יתכן והסיבה לכך זה המחיר הגבוה של כרטיסים אלו, וגם נראה כי כל יצרני הפורמט הבינוני עובדים עם אותו הכרטיס זיכרון וזה כרטיס (SD), כך שאולי זה הרגל שלי ולא יותר
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/16 @1/80 @ISO-100
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/4 @1/320 @ISO-160
FujiFilm GFX-50S with 63mm f/2.8 WR @f/7.1 @240" @ISO-100