כמה רחבת זוית אני צריך
כמה רחבת זוית אני צריך
לפני כמה ימים, בעקבות שיחת טלפון עם תלמיד שביקש להתיעץ איתי על בחירת עדשה רחבת זוית לצילום נוף, התעורר בי הצורך לכתוב כמה מילים על כך. בעודי כותב שורות אלא תלמיד נוסף התקשר עם אותה השאלה. הוא צריך עדשת נוף והוא לא יודע האם עדיף לקנות עדשת 14 מ"מ או אולי 20 מ"מ. האם עדשת 24 מ"מ היא מספיק רחבה לנוף? הוא שאל. אני הולך לתת תשובות בדיוק על שאלות אלו כאן ועכשיו.
במבט ראשון, כמה שהעדשה יותר רחבת זוית, כך אפשר לראות שטח רחב יותר בתוך תמונה בודדת, ואין צורך לבנות תמונה פנורמית, או לחילופים להתפשר על שטח קטן יותר שיכנס לתמונה. דוגמה טובה לכך היא עדשת עין הדג.
עדשת עין הדג
עדשת עין הדג היא אחת העדשות הכי מצחיקות שיש בשוק. אני חושב שכמעט כל צלם נוף מצא את עצמו פעם אחת בחיים קונה עדשת עין הדג, אבל גם מוכר אותה, כאשר הוא מגלה שהעדשה שלא באמת שמישה לצילום נוף. העדשה אמנם נותנת זוית צילום מדהימה של 180 מעלות, אבל כל דבר שלא נמצא במרכז התמונה לא חד מספיק. בנוסף לזה, אם קו האופק לא ממורכז לחלוטין, אז נוצרים עיוותים נוראיים.
בשלושת התמונות הבאות שימו לב שגם כאשר קו האופק במרכז עדיין התמונה נראת מעוותת ולא יפה לעין
Sigma 15mm f/2.8 Fisheye
Sigma 15mm f/2.8 Fisheye
Sigma 15mm f/2.8 Fisheye
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון בעדשת עין הדג ואני אדבר על כך בהמשך, שאנחנו לא באמת רואים נוף של ,180 מעלות אלא אם כן אנו מסובבים את הראש מצד לצד בצורה משמעותית מספיק שנצליח לראות בכזאת זוית, וכמובן שיהיה מספיק מעניין לראות הכל מצד לצד.
עדשות 11-14 מ"מ
אני מאוד מבין את הרצון בעדשה רחבת זוית, אבל הרצון בעדשות רחבות זוית גובל בפיספוס דבר חשוב מאוד, והוא עיוותים של התמונה. אמנם צילום, בטלפון סלולרי נראה טוב, אבל מספיק להסתכל על התמונה במחשב, וכל האמת המכוערת תצא לאור. על מנת להכניס אור ומידע מרוחבי זוית כה גדולים, היצרנים לא יכולים להמנע מעיווית של שדה הראיה, וגם בעדשות אלא יש חשיבות גדולה למיקום של קו האופק. אומנם יש אפשרות לתקן את העיוותים של קו האופק בלייטרום או תוכנות דומות, אבל עדיין מדובר על משהו לא טיבעי שיוצא מתוך העדשה.
כדוגמה ראשונה אני אקח תמונה של התלמיד וחבר שלי, הצלם אסף גליקו. את התמונה הוא צילם בתכילת דרכו, כשהוא הוא עבד עם עדשות וגופים שמתאימים לתחילת הדרך. מאז ועד היום הרבה השתנה באיכות הציוד, וכמובן בידע הטכני, אם כי אפשר לראות כי התמונה צולמה נכון מבחינה טכנית. יש בנקודת הצילום הרבה זיהום אור שצריך להתמודד איתו, והוא עשה זאת בהצלחה. העדשה לעומת זאת לא עמדה באתגר. שימו לב לקצה הימני העליון של הצילום, הכוכבים לא מטושטשים אלא הם ממש מתוחים, כאילו ומישהו מתח אותם כמו שמותחים גומיה. עיוות כזה אי אפשר לתקן באף תוכנה לעיבוד תמונה, ומדובר על פגם גדול מאוד של העדשה
Tokina 11-16mm f/2.8
גם עדשות 14 מ"מ סובלות מבעיות של עיוותים, ולא רק. בעבר כשעבדתי עם העדשת ה 14-24 מ"מ של ניקון, שהיא מבין העדשות הטובות ביותר של החברה, גילתי מהר מאוד שעד טווח של 20 מ"מ היא סובלת מהבזקי אור בגלל רוחב הזוית המוגזם שלה. כך שגם במקרה הזה רוחב הזוית הוא לא פיתרון קסם. דוגמה נוספת היא עדשת הסאמינאנג 14 מ"מ, שסובלת מאוד מכהות קשה בפינות התמונה בצמצמים פתוחים. וכן, אני יודע שכרגע מי שמחזיק בשני העדשות האלא כועס עלי, אבל זאת המציאות הכואבת
Nikkor 14-24mm f/2.8
Nikkor 14-24mm f/2.8
עדשות 20-35 מ"מ
צלמים מקצועיים לרוב מעדיפים לעבוד עם עדשות נוף פחות רחבות זוית ממה שחובבים אוהבים. עדשות 20 מ"מ ועד 35 מ"מ הן העדשות היותר אידאליות לצילומי נוף מכמה סיבות. נתחיל עם זה שהן עדשות שפחות מייצרות עיוותים בגלל רוחב הזוית הקטן יותר. בנוסף לזה הן קרובות יותר למה שאנחנו רואים בשתי העיניים שלנו. כשאנחנו מסתכלים קדימה אל הנוף, העיניים שלנו מתרוצצות ימינה ושמאלה במהירות גבוהה כל כך שאנחנו לא שמים לב לזה. זווית הראיה שאנחנו מקבלים במבט קדימה הוא בסביבות 20 מ"מ עד 24 מ"מ ואפילו 28 מ"מ (בניגוד למבט קדימה על מישהו שאנחנו מדברים איתו, שזה בערך כמו עדשת 50 מ"מ). כמובן שכשאנחנו מפנים את הראש לצדדים אנחנו מקבלים זוית ראיה רחבה יותר, אבל כמו שראינו, עדשות רחבות יותר הן בעיתיות. עדשות 24 מ"מ הן מהעדשות הטובות ביותר לצילום נוף. שימו לב גם כי אחת העדשות הכי איכותיות שיש לכל היצרנים היא עדשת ה 24 מ"מ, צמצם 1.4. עדשה כזאת היא לא עדשה זולה. הסיבה לאיכותה ולמחיר הגבוה שלה היא שהעדשה כמעט ולא סובלת מבעיות של עיוותים ובעיות נוספות, ובנוסף לזה היא מאוד קרובה למה שאנחנו רואים שאנחנו עומדים ממול נוף פתוח.
Nikkor 20mm f/1.8
Nikkor 14-24mm f/2.8
אחת מעדשות הנוף שמתפספסת היא עדשת ה 35 מ"מ. זאת עדשה שנפוצה בעיקר בצילום רחוב, ובצדק, כי אכן היא מתאימה למטרה זו. אך היא עדשת נוף לגיטימית לחלוטין לצילום, יותר ממה שאנשים חושבים. אחד היתרונות הבולטים של עדשת ה 35 מ"מ היא שכמעט ואין לה עיוותים בכלל, בזכות רוחב הזוית שלה. היא מאוד קרובה למה שאנחנו רואים במציאות. לרוב היא מגיעה עם צמצמים פתוחים, ומאוד קל ליצרנים לשלוט בבעיות טכניות שיש לה. כמובן שאני מדבר על עדשת פריים 35 מ"מ ולא כחלק מזום, אם כי גם שם יש לא מעט עדשות טובות, אך לא עם צמצמים פתוחים כמו בעדשות הפריים באורך המוקד הזה.
Zeiss Milvus 35mm f/2
Zeiss Milvus 35mm f/2
לסיכום
אומנם עדשת 35 מ"מ דורשת צילום מזויות נמוכות יותר על מנת לתפוס נוף רחב ידיים, אבל גם ככה רוב צלמי הנוף מצלמים מגובה הריצפה. למעשה אחת הדרכים לזהות צלם נוף זה החולצה מלאה האבק מקדימה כשמאחורה היא נקיה לחלוטין. כך נכון הדבר כלפי כל עדשות הנוף רחבות הזוית באורכי המוקד "הנכונים" יותר. היתרון של עדשות 24 מ"מ והעדשות סביב אורך המוקד הזה, שאפשר לצלם איתן גם מגובה הריצפה מבלי לקבל עיוותים או מתיחות של התמונה, ובטח ובטח שאפשר לצלם איתן בעמידה.
Zeiss Milvus 35mm f/2
Nikkor 20mm f/1.8
Nikkor 14-24mm f/2.8
Nikkor 20mm f/1.8
Zeiss Milvus 35mm f/2
Zeiss Milvus 35mm f/2