תמיד יש פשרות וגם בצילום

תמיד יש פשרות וגם בצילום

לפני זמן מה במהלך סדנת צילום תלמיד שאל אותי מה המצלמה הטובה ביותר ולפני שהספקתי לענות לו הוא כבר קיבל תשובות מכמה תלמידים ומכל תלמיד תשובה אחרת מה שפתח דיון בנושא. אחרי שהדיון הסתיים הוא שאל אותי שוב, מה המצלמה הטובה ביותר? עניתי לו שאני כבר המון שנים משתמש במצלמות מקצועיות בלבד ושכולם לא טובות לי, וכנראה שאם אבנה לבד את גוף החלומות שלי הוא יתאים רק לי ורק למה שאני צריך, וגם אז לא אהיה באמת מרוצה כי אי אפשר לקבל הכל. אבל למה אי אפשר לקבל הכל? מה הבעיה בלייצר מצלמה מושלמת שיש בה את כל מה שצריך, והיא תעלה נגיד אפילו 50,000 ש"ח או אולי רבע מיליון שקל? רק העיקר שהיא תהיה המצלמה האחרונה שאני אקנה בחיים והיא תחזיק לי 20 שנה. מה הבעיה לעשות כזאת? בכתבה הזאת אני אסביר למה אי אפשר, ואיך יודעים מה המצלמה המושלמת ביותר שאתם יכולים לקנות

Nikon d3X מצלמה שעלתה כמעט 40,000 ש"ח כשיצאה לשוק. שלמות טהורה של חוסר שלמות מעצבנת

איזה מעצבן שמשהו מגיע על חשבון משהו אחר

אני אתחיל עם מנגנון אוטופוקוס. אוטופוקוס מייצר עומס רב על המעבד של המצלמה, שכמו כל מעבד תחת עומס מוריד קצב עבודה. אנחנו רואים את זה גם במעבד של המחשב הנייד או השולחני שלנו. כאשר אנחנו מבצעים העתקה של כמה תיקיות בו זמנית, בזמן שעובדים על עיבוד תמונה ומייצאים תמונות באותו הזמן בתוכנה אחרת, המחשב כולו מוריד קצב עבודה. דבר דומה לזה קורה כאשר האוטופוקוס עובד. בזמן שהמצלמה מנסה לפקס לדוגמה על רוכב אופניים שרוכב לכיווננו היא מנסה גם למצוא איזון לבן נכון, בהירות נכונה, טווח דינמי ועד הרבה משתנים שונים, וכל זה במהירות של שברירי שניה. כמובן שתוך כדי כל זה גם לבנות את הקובץ של התמונה, להעביר אותו לכרטיס זיכרון, לשמור אותו על הכרטיס זיכרון ולמהר בתוך שבריר של שניה נוסף לסיים צילום של קובץ נוסף ולטפל בו במהירות, תוך כדי מציאת הפוקוס ודיאלוג ממול העדשה. מצלמות ספורט שמצלמות 14 פריימים לשניה ויותר ועושות זאת במשך של כמה עשרות פריימים, מייצרות עומס עצום על המעבד של המצלמה שנלחם על כל תמונה, תוך כדי שהוא ממהר לתת הוראה לעדשה איפה היא צריכה לפקס בזמן שרוכב האופניים רוכב אליינו. לא מפתיע שמצלמות ספורט עולות כל כך הרבה. יש להן מעבד חזק עם יכולות גדולות הרבה יותר ממצלמות "רגילות" שלא בנויות לצילום ספורט, והנה כך ברגע אחד התחלנו עם משהו שבא על חשבון משהו אחר. רוצים לצלם רוכבי אופניים מהירים? תפתחו את הערנק לקנות מצלמה בכמה עשרות אלפי שקלים וכמובן גם עדשות יעודיות לצילום ספורט: על מנת שהגוף יצליח לעבוד כל כך טוב ומהר צריך להקל עליו, והדרך לעשות זאת היא לבנות לו סנסור עם כמות מגה פיקסל לא גדולה מידי. לכן גופי ספורט מצלמים עם 16-20 מגה פיקסל, שזה אומר רזולוציה לא גבוהה במיוחד, על מנת שהחישובים שעושה המעבד לא יהיו רבים מידי. והנה משהו נוסף שמגיע על חשבון משהו אחר. עכשיו בואו נוסיף את זה שצילום ספורט נעשה הרבה פעמים בתנאי אור לא אידאלים, ולרוב אי אפשר להפעיל פלש מפני שהאובייקט שלנו רחוק מידי או שאנחנו עלולים לסנוור את הספורטאי. לכן, בנוסף לכל מה שנאמר עד עכשיו אנחנו גם צריכים גוף שידע לצלם באיזו מאוד גבוה, ולייצר תמונה מאוד "שקטה" גם באיזו של 25,000. זה אומר שתוך כדאי מציאת פוקוס על רוכב האופניים שלנו ובניית התמונה, הגוף גם צריך לעשות הקטנת רעשים נכונה, וזה בא על חשבון עבודה באיזו נמוך. כן, כן. מצלמה שמסוגלת לעבוד באיזו גבוה מאוד ולייmר תמונות "שקטות" (שזה אומר מצלמות לספורט) מייצרת תמונות פחות טובות באיזו ,100 והינה קיבלנו עוד משהו שבא על חשבון משהו אחר

Fujifilm GFX 50R הגוף הכי לא מתאים לצילום רכיבה על אופניים ועדיין איתו צילמתי כי מי שיודע יכול

מה המצלמה הכי טובה לי? שגם ממנה אני לא מרוצה

זאת שאלת המיליון דולר. מה אני צריך ואיך אני יכול לדעת מה לקנות? במקרה שלי אני יכול להגיד לכם שבגלל שאני עושה בעיקר צילומי סטודיו וצילומים בתנאי חוץ ,ללא צילומי אובייקט מהירים כגון ציפורים וספורט, הגוף הכי טוב לי הוא ה Nikon D3X. מדובר על מצלמת פול פריים עם 24 מגה פיקסל עמידה במיוחד ובעלת חיי נצח כמעט (מעל 1,000,000 קליקים לתריס, וסוללה שעושה 4700 קליקים לפחות, אם כי מניסיון שלי היא עוברת ה 6000), עם מנגנון אוטופוקוס לא רע בכלל. אבל יש לה כמה בעיות. הראשונה, שיש לה 24 מגה פיקסל שזה מתחיל להיות מעט מידי היום (או לפחות השוק מתחיל לצעוד לשם). הגוף יוצר בשנת 2008, מה שאומר שהמצלמות שיש ביד 2 הן בעלות חיישנים שעברו הרבה מידי, וקשה למצוא מצלמה כזאת עם חיישן במצב טוב, ובנוסף, טווח האיזו שלה נמוך במיוחד. האיזו שלה הוא בין 100 ועד ,1600 שזה אומר שעדיף לצלם איתה על איזו שלא גבוה יותר מאיזו 1000. אז למה זה טוב לי? מפני שהאיזו 100 שלה כל כך איכותי, שהוא מתפקד טוב יותר (אחרי כיוונונים נכונים של הגדרות המצלמה. הדגם הספציפי הזה של מצלמות ניקון דורש כיוונונים ברגע הקניה לצורך התאמה אישית), ממצלמת Nikon Z9 החדשה. חשוב לדעת שככל שטווח האיזו יותר נמוך/קצר ככה האיזו הנמוך איכותי יותר. אז למה המצלמה הכל כך מושלמת הזאת בכל זאת לא טובה לי? מפני שמידי פעם אני כן צריך איזו גבוה יותר מאיזו 1600 (שנראה כמו איזו 6400), וכי אני כיום זקוק לחיישן עם לפחות 36 מגה פיקסל, ובטח ובטח סנסור תקין.

מה שאומר שאם הייתה לי אפשרות לייצר מצלמה מושלמת היה לה את אותן התכונות של Nikon D3X, אבל עם סנסור של 36 מגה פיקסל, וגם עם סנסור ללא פילטר AA לשיפור החדות עוד יותר. רק חבל שלא היה לה איזו גבוה יותר. בקיצור אין באמת מצלמה אחת טובה בהכל, יש פלוסים ומינוסים ותמיד צריך להתפשר על משהו...אז איך בוחרים מצלמה שטובה לנו?

לפי מה שאנחנו הכי הרבה מצלמים. אם אתם מצלמים הרבה ספורט ובעלי חיים, או במקומות שדורשים איזו גבוה מאוד אז מצלמת ספורט תהיה הכיוון הנכון. אם אתם מצלמים בעיקר נוף ו/או סטודיו וצילום אורבני אז הייתי הולך על מצלמת 24 מגה פיקסל ומעלה, ובאיזו שלא עולה על 6400, שתיתן לכם טווח דינמי גדול עם רזולוציה גבוהה באיזו 100. אם אתם מצלמים דברים כלליים יותר וקצת מכל דבר, אז זה פחות חשוב להתמקד בדגם כזה או אחר אלא יותר לחשוב מה עדיף חיישן קרופ או פול פריים (כתבה בנושא), ותמיד תזכרו שאם אתם יודעים לצלם (ותמיד אפשר ללמוד ולזה אני כאן) אז אפשר לצלם תחומי ספורט מסויימים גם עם גוף שלא מתאים במדוייק למטרה הזאת.

אולי הטיפ הכי חשוב שאני יכול לתת לכם, זה פחות להתייחס למה הכי מגניב לקנות היום או מה יסובב את הראשים של צלמים אחרים, ויותר להתמקד במה נכון לכם! מפני שבסופו של דבר אתם תיהיו צריכים לצלם עם המצלמה ולא הצלמים האחרים שתמיד ידעו מה הכי טוב לכם

Nikon D3X כמה שהיא ישנה היא עדיין רלונטית ליימים אלו. רק שקשה ולוקח זמן למצוא אחת כזאת עם חיישן במצב טוב. אם הייתי מוצא אחת הייתי עף על זה

Nikon D800E ישן אבל כל כך טוב בגלל שהיא ללא פילטר AA שהורס את החדות בתמונה ועם 36 מגהפיקסל

Nikon D610 במפתיעה הטווח הדינמי שלה והצבעים שלה מהטובים שיש לצילומי נוף בצורה מורגשת, על אף שהיא מוגדרת כמצלמת חובבים בלבד ועל אף שהפוקוס שלה איטי, אם יודעים כיצד לעבוד איתה אפשר לצלם איתה גם קצת תנועה עדינה