מה החשיבות של כמות המגה פיקסל

מה החשיבות של כמות המגה פיקסל

בינואר שנת 1999 ניקון הציגעה את מצלמת Nikon D1, מצלמה עם 2.7 מגה פיקסל, וזה היה מטורף. זאת הייתה מצלמה עם שיא הטכנולוגיה וכמות פיקסלים מטורפת שמייצרת תמונות מדהימות (בזכות כמות הפיקסלים המדהימה שלה). אני בזמנו צילמתי עם פילים פורמט בינוני, אבל כזאת כמות של מגה פיקסל בהחלט היתה מפתה מאוד לקניה. כיום מצלמות פול פריים הם בעלות 60 מגה פיקסל, ומצלמות פורמט בינוני מגיעות ל- 150 מגה פיקסל. מצלמות פלאפונים מגיעות גם עם 200 מגה פיקסל, עם חיישן בגודל מזערי של 13 מ"מ. בקצב הזה זה נראה שמצלמות יגיעו בתוך פחות מעשר שנים ל- 500 מגה פיקסל...על תתפסו אותי במילה בנוגע לזמנים.

Samsung 200 megapixel “ISOCELL-HP1”

פיקסלים וגדלי חיישן

פיקסלים הם תאים פוטואקלטרים רגישים לאור שהמעבד של המצלמה הופך לתמונה. בהגדלה של 1600 אחוז כך נראים פקסלים בודדים. אומנם אי אפשר לראות את שלושת הצבעים בחיישן, ואנחנו רואים את תרגום המעבד, אבל אפשר לראות כיצד התמונה בנויה כאשר מדפיסים בענק ומתקרבים להדפס. תוכלו לראות את זה אם תטפסו על שלט חוצות בכביש אילון. 

תמונה ב 1600 אחוז הגדלה

כמות המגה פיקסלים מתאים את כמות הרזולוציה של החיישן. לדוגמה, החיישן של מצלמת Fujifilm X-T4 היא 24 מגה פיקסל שמורכבים מ 6240 על 4160 פיקסלים (לרוחב/אורך), שזה יוצא בסך הכל 25,958,400 פיקסלים לכל שטח החיישן. למצלמת Nikon Z9 יש 7680 על 4320 מגה פיקסל, שזה יוצא 33,177,600 פיקסלים בכל שטח החיישן.

עם זאת, כמות הפיקסלים השמישים בחיישן היא קטנה יותר. הסיבה היא שקצוות החיישן לא מקבלים אור, והמעבד מתעלם מהם (קצת הסבר פשטני אבל נותן את הכיוון הנכון). בנוסף לזה, יש את הנושא של Black level, ואני אסביר את זה בפשטות. בחלק ההקפי של החיישן יש פיקסלים שלא רגישים לאור, כאילו ומישהו הסתיר אותם. למה שיהיו פיקסלים שלא רגישים לאור בחיישן שכל תפקידו הוא להיות רגיש לאור? מפני שהפיקסלים האלו "מסבירים" למעבד של המצלמה כיצד ניראה "שחור אמיתי", וכך המעבד יכול לבנות טווח דינמי גדול ונכון יותר. מידע זה גם עוזר למעבד להתמודד טוב יותר ולתקן בצורה יעילה יותר תמונות שצולמו באיזו גבוה או בחשיפה ממושכת. על ידי הפיסקלים "השחורים" הוא מבין כיצד אפשר להגדיל את הטווח הדינמי. זה אומנם לא מאפשר לתקן לחלוטין צילומים באיזו גבוה, אבל האלגוריתמים הולכים ומשתפרים עם השנים ללא הפסקה. דבר דומה עושים בצילומי ערפיליות וגלקסיות. מייצרים כמות גדולה של תמונות שחורות, וזה מלמד את התוכנה (היעודית למטרה זו) כיצד "לייצר" שמים שחורים אמיתיים

Fujifilm GFX 50R- 50MP

כמות המגה פיקסלים שאתם צריכים

כמה באמת מגה פיקסל אתם צריכים במצלמה שלכם? האם הכי נכון יהיה לקנות מצלמה עם הכי הרבה מגה פיקסל שאפשר - מצלמת פורמט בינוני עם 150 מגה פיקסל, או שמצלמת קרופ עם 24 מגה פיקסל תספיק לי? התשובה האינטואיטיבית היא שכולם חייבים לקנות מצלמה עם 500 מגה פיקסל לפחות, אחרת לא יצאו להם תמונות טובות. נכון? זה הרי גם מה שכולם עושים כל הזמן. הולכים וקונים מצלמות עם כמות מגה פיקסל הכי גדולה שהם יכולים. אז זהו, שזה לא הדבר הנכון לעשות, ואני אסביר למה.

נתחיל עם המסכים. יש אנשים שבכלל לא מדפיסים תמונות אלא רק רואים תמונות על המסך במחשב, והצילומים שלהם לא יוצאים מתצוגת המסך. במקרה כזה טוב לדעת שמסך שמציג 4K זקוק ל- 9 מגה פיקסל בלבד, על מנת להציג תמונה ממש טובה וחדה (מסך מחשב של 32 אינץ' או מסך טלויזיה של 55 אינץ'). מכאן אתם מבינים שמצלמת קרופ עם 24 מגה פיקסל תייצר תמונות תצוגה מדהימות.

מי שמדפיס צילומים צריך לדעת שניה לפני שהוא קונה מצלמה ברבע מיליון, שמכונות הדפוס התקדמו כל כך, שהן מסוגלות לסחוט מידע כל כך טוב מקבצים, עד שאפילו הדפסות מפלאפונים נראות טוב יותר מבעבר. בטח עם מכונות דפוס כמו שיש בבית הדפוס Tmunativ בירושלים, שם יש מדפסת UV של חברת אפסון עם יכולות הדפסה גבוהות במיוחד. למעשה עם מדפסת כזאת אפשר לצלם עם חיישן קרופ של 24 מגה פיקסל, ולהדפיס תמונות איכות גם בגודל מטר ישירות על הזכוכית (לא מדבקה), ועם חיישן פול פריים של 24 מגה פיקסל זה יראה בכלל מדהים, וגם יאפשר הדפסה איכותית עוד יותר. כמובן שהדפסים גדולים יותר אפשרים, אבל זה תלוי עד כמה חדי עין אתם והצופים שלכם, שיראו התחלה של רזולוציה, ומה המרחק בין הצופה לבין התמונה המודפסת.  כאשר התמונה רחוקה מהצופה היא זקוקה לפחות רזולוציה. לדוגמה תמונות שממוקמות גבוה על הקיר בבתים עם תקרות גבוהות. דוגמה נוספת, אם כי מוקצנת, היא שלטי חוצות בכביש אילון, שם המרחק בין ההדפס לצופה הוא כמה מאות מטרים, והרזולוציה כל כך נמוכה, שאם מתקרבים לתמונה אפשר לראות ריבועים, ואז אין חשיבות למצלמה עם 100 מגה פיקסל. אז מי כן זקוק לסנסור עם רזולוציה של 100 מגה פיקסל? מי שעוסק בהדפסות גדולות, עובד עם גלריות מכובדות בחו"ל, או זקוק לדרישת הלקוח לרזולוציות גבוהות מפני שיש חשיבות לפרטים הקטנים.

Fujifilm X-T2 24MP

הסיבה השניה היא קרופ. ישנם תחומי צילום בהם הצלם צריך לעשות קרופ, ולא בגלל שהוא צילם לא טוב, אלא בגלל שזה מתבקש יחסית בחלק גדול מהמקרים. לדוגמה, בצילום בעלי חיים וציפורים. לפעמים כאשר שהאוביקט מאוד רחוק וגם קטן במיוחד יש צורך לעשות קצת קרופ בתמונה. דבר דומה גם בתחום צילום המקרו, כאשר נוצרת דרישה לעשות קרופ יחסית גדול. במקרים כאלה יש צורך לעשות לפעמים קרופ גם של 1.5, שזה הרבה (צריך לזכור שלרוב צלמים כאלה עובדים עם מצלמת פול פריים ולא קרופ). במקרה  כזה יש חשיבות לכמה מגה פיקסל יש בחיישן, ועדיף לצלם עם מצלמת 36 מגה פיקסל ומעלה, כך שיתאפשר לעשות קרופ ועדיין לשמור על איכות התמונה לצורכי הדפסה.

סיכום

כמו שאתם רואים לא באמת כל אחד צריך לקנות מצלמה עם מעל ל 24 מגה פיקסל. זה לא אומר שאסור לקנות מצלמות עם רזולוציות גבוהות, אבל זה לא הכרחי למי שלא עוסק בהדפסות, ולכן הוא יכול להסתפק במעט מגה פיקסל והכל יהיה בסדר. אבל ביננו, חלק מהכיף בצילום זה לקנות ציוד חדש. בכל מקרה צריך לדעת שכמה שיש יותר מגה פיקסל הקובץ יהיה יותר כבד ויהיה צורך במחשב חזק יותר שיתמודד עם משקל הקבצים, ותתכוננו להחליף גם את המחשב בעתיד הקרוב או הרחוק. גם עומק השדה יורד בעקבות כמות המגה פיקסל, ללא קשר לזה שגודל החיישן משפיע גם (זה אחד מהקנסות של עבודה בפורמט ביינוני). הערה נוספת שחשוב לדעת היא בנוגע לקרופ. אם אתם עושים קרופ של עד 10 אחוז עדיין לא צריך לקנות מצלמה עם רזולוציות של הרבה מגה פיקסל, מפני שזה לא חיתוך גדול מידי. יש כן יתרון נוסף שעוד לא דיברנו עליו בכל הקשור למצלמות, וזה שכמה שיש יותר מגה פיקסל כך הטווח הדינמי גודל. אם כי, יש תוכנות שמסוגלות לתקן את הבעיה הזאת. עכשיו אחרי שאתם יודעים מה ההבדלים בין הרבה מגה פיקסל לפחות מגה פיקסל, כל שנותר זה להחליט האם להחליף את המצלמה שיש לנו ואם כן למה. לכל שאלה בנושא אני כאן

Nikon D800E 36MP

Nikon D610 24MP