רצף עבודה כבסיס ליכולת

רצף עבודה כבסיס ליכולת

ברוב המקרים, אם זה צילומי חוץ ואם זה צילומי פנים, עם תהליך העבודה מתוכנן מראש, או ידוע לכם מה צורת העבודה שלכם, התוצאות יהיו טובות יותר. זה לא אומר שצריך לתכנן כל פריים מראש (למעשה אי אפשר תמיד לעשות את זה ובטח שלא בצילום רחוב), אבל צורת עבודה נכונה תעשה פלאים בתוצאות הסופיות ובמניעת בזבוז זמן מיותר אחרי חיפוש אחר משהו לא ידוע. בכתבה זאת אני אעבור על תהליכי העבודה שלי, כדי שתוכלו לקבל כיוון כיצד מייצרים תהליכי עבודה, ותדעו למצוא את תהליכי העבודה הנכונים לכם.

צילומי חוץ

אני אתייחס לשני צילומי חוץ: לצילום נוף וצילום אורבני. בצילום נוף הרבה לפני שאני יוצא לשטח אני בודק מה אני מעוניין לצלם היום אם זה שקיעה או צילומי נחלים או ים, אולי צילומי יער או הרים ובודק מה צילמתי עד היום ואיפה אני יכול לחדש לעצמי ואת עצמי. אני לא מעוניין לחזור ולצלם את אותו הדבר או את אותו המקום לרוב ואז אני אבחר את המקום הנכון לי אחרי חיפוש ובדיקה במפות סימון שבילים ו/או באינטרנט. אני מתכנן מראש מה הציוד הדרוש לי ומייצר תוכנית חלופית למקרה הצורך באזור או בדרך חזרה משם. קרה לי יותר מפעם אחת שהגעתי למקום ובסוף לא יכולתי לצלם שם כי היו יותר מידי אנשים ברמה כזאת שכבר מפריעים לצילום. מע"צ או גוף אחר השתלט על המקום והרס אותו או המקום נימצא מלוכלך במיוחד מהרגיל ועוד מקרים כאלה ואחרים ולכן אני תמיד מתכנן מקום חלופי. זה מונע ממני סתם לשבת במקום ולבזבז זמן בלחפש משהו לעשות עם עצמי ולהיות יעיל יותר ולחזור עם חומר שהוא רלונטי לי.

צילום אורבני

בצילום אורבני אני מכוון למה שמעניין אותי לצלם היום. האם זה לכיוון של אדריכלות או אנשים. אם זה לכיוון של אדריכלות, אז אני מחפש מקום בו יש התקבצות של מבנים מעניינים לצילום, כדי שלא אמצא את עצמי הולך קילומטרים לצורכי צילום, רק על-מנת להתקל במקרה במבנה מעניין. אם זה כנסיות, אז אני מחפש מקום שיש בו מספר כנסיות במרחק הליכה סבירה, ודואג לקחת איתי עדשות נכונות, כמו רחבות זווית. כאשר אני מחפש לצלם אנשים אני מחפש מראש מקום לצילום שיש בו התרחשויות מעניינות, ולא סתם לצאת לרחוב ולקוות שיקרה משהו (זה לא אומר שזה לא קורה מידי פעם, אבל אני מעדיף לדעת מראש ולא לחכות לאלת המזל). לדוגמה, כאשר יש חג מעניין לצילום שרואים את ההשפעה שלו ברחוב, לדוגמה חג הקורבן שמצויין גם בירושלים וגם ביפו, חג המולד, פורים וחנוכה, אפשר להוציא דברים מעניינים אם הולכים למקום הנכון בזמן הנכון. אני לא אוהב להשתמש בעדשות רחבות זווית בצילום אנשים, מפני שזאת עדשה שמייצרת עיוותים במבנה הגוף והפנים, ואני מעדיף להשתמש בעדשות יותר טלסקופיות, כמו עדשת 100 מ"מ או עדשת 50 מ"מ עם צמצם ,1.4 כך גם אין עיוותים וגם אפשר לבודד את האובייקט מהרקע במקרה הצורך.

בצילומי פנים או סטודיו תמיד הכל מתוכנן מראש (למרות שלכל כלל יש יוצא מהכלל), כך שזה כמעט וברור מעליו. אני מכין סקיצות של מה אני רוצה לצלם. אם זה על ידי ציורים, או כתיבה של טקטסט עם הערות לעצמי, או שילוב של השניים. אומנם דברים לפעמים משתנים תוך כדאי עבודה בגלל שראיתי שאולי כדאי לשנות דבר כזה או אחר, אבל הכיוון מתוכנן מראש. בכל מקרה, ללא קשר לתחום הצילום שאתם עוסקים בו, בניה של שיטת עבודה תאפשר לכם להתמקד במה שאתם אוהבים, עם ימי צילום כייפים יותר, קלילים, נעימים, ועם פחות אכזבות מימים מבוזבזים.