קומפוזיציה סגורה
קומפוזיציה סגורה
ישנם שני סוגיי קומפוזיציה עיקריים (הם כמובן מתחלקים לעוד תתי סוגים אבל זה לא המקום לפרט אותם) והם קומפוזיציה סגורה וקומפוזיציה פתוחה. על קומפוזיציה פתוחה אני אדבר בכתבה הבאה. בכתבה הזאת אני אתן דגש על קומפוזיציה סגורה.
ממה שאני רואה אצל הרבה תלמידים שלי במהלך קורס קומפוזיציה, נראה שיש קושי או בילבול על מה היא או איך לייצר קומפוזיציה סגורה ללא טעויות. הסיבה היא שקומפוזיציה סגורה נוצרת על ידי זה שכל האלמנטים החשובים בתמונה נמצאים במרכז התמונה, מבלי שיהיה משהו שיצא החוצה, כמו, לדוגמה, קו אופק של נוף. הבעיה מתחילה בנסיון למצוא את האיזון הנכון של מידת החלל שצריך להיות מסביב לאובקייטים העיקריים. אני אנסה לתת תשובה לזה.
כאשר החלל גדול מידי מסביב לאובייקט או האובייקטים העיקריים בתמונה, חלק מהתמונה הופך לחסר חשיבות, ובנקודה הזאת אפשר לראות שממש אפשר לחתוך חלק מהתמונה מרוב שכבר אין משמעות לחלק ההיקפי של התמונה. אבל גם בתוך המצב הזה, יש מצבים שהחלל הגדול, על אף שהוא ריק, הוא תקין. הקו, או הגבול, הוא דק ביותר מפעם אחת. בתמונה למעלה נראה שהחלל הריק גדול מידי, אבל אם תשימו לב אז האובייקט העיקרי קצת גולש אל תוך הים, שזה הופך אותו לגדול יותר והוא גם נמצא מעט בצד, מה שגורם "לשטח המת" להפוך לבעל משמעות מפני שהוא שומר על משקל נכון בתמונה.
אני אתן כמה דוגמאות לקומפוזיציה סגורה לא תקינה, אל מול קומפוזיציה תקינה, ואתם תראו שהקו לפעמים דק מאוד בין השתיים.
שימו לב כיצד האובייקט תופס את רוב שטח התמונה, והחלל שמסביבו הוא במידה הנכונה ובעל משמעות. (התמונות הן חלק מפרוייקט שהוצג במוזאון תל חי לאומנות ופורסם במגזין בין לאומי לצילום)
זאת דוגמה לקומפוזיציה סגורה לא תקינה, כאשר חלק גדול מהחלל נישאר באמת כחלל ריק שאין לו שום תרומה לתמונה. והרי תמונה היא לא האובייקט העיקרי אלא כל הפורמט כולו
לעומת זאת בתמונה הזאת החלל הגדול מידי נימצא בצד אחד בלבד, והוא נותן סוג של משקל נגד לחלק הבהיר בצד ימין. סוג של "מקום שקט" לתת לעין לנוח בו
הקו הדק שבין קומפוזיציה פתוחה לסגורה
בתמונות הבאות שצרפתי, הצילומים אשר נראים לרגע כקומפוזיציה סגורה הם למעשה קומפוזיציה פתוחה ולא סגורה. הם אמנם מאוד קרובים לזה מפני שיש אובייקט אחד "ממורכז", אבל זה עדיין נחשב כקומפוזיציה פתוחה. הסיבה לכך היא שתמיד יש עוד קו אשר ממשיך ומוציא אותנו אל מחוץ לתמונה, אם בצד אחר ואם ביותר מצד אחד. הההבדל הזה, כמה קטן שהוא יהיה, מייצר את ההבדל והופך את התמונות מתמונות של קומפוזיציה סגורה לקומפוזיציה פתוחה. יש לשים לב להבדל הדק הזה.
לסיכום
שימו לב שעל מנת שקומפוזיציה תהיה "קומפוזיציה סגורה" היא אכן צריכה להיות סגורה מבלי שיהיו קווים שמוצאים את המבט של הצופה אל מחוץ לפריים/לאובייקט העיקרי. בנוסף לזה, יש חשיבות גדולה למיקום האובייקט העיקרי בתוך הפריים, והוא לא יכול סתם להיות שם ללא סיבה או הגיון.
לקורסים בקומפוזיציה. מוזמנים לפנות אלי
