צילום בעלי חיים

צילום בעלי חיים

צילום בעלי חיים זו אומנות בפני עצמה ולא עוד סתם צילום. לפעמים זה נראה כי כל שצריך זה לקנות עדשה טלסקופית וללכת לצלם. מקסימום לעשות קרופ מידי פעם כאשר בעל החיים רחוק מידי. אבל זה רחוק מהמציאות. צילום בעלי חיים לא רק שדורש לרוב עדשות טלסקופיות איכותיות וגדולות אלא גם דרוש סבלנות רבה וכמובן ידע. אם זה בגלל שצריך לדעת היכן לצלם ואם בגלל שצריך לדעת איך לצלם ברגע הנכון ולדעת היכן למקם את בעלי החיים במקום הנכון בתוך התמונה ולעשות זאת במהירות. יש כמה דרכים לצילום בעלי חיים ואני אתמקד הפעם בצילום בעלי חיים בצורה "הפשוטה" ביותר והקלה ביותר או כזאת שלא דורשת עדשה טלסקופית גדולה או הוצאות כספיות גדולות מידי.

הדרך שאולי הכי "נכונה" בתחום צילום בעלי חיים היא לצאת לחו"ל לשם כך צריך עדשות טלסקופיות ומדריך מקומי שיודע להיכן להגיע. אם זה צילום ספארי באפריקה או צפון מונגוליה, צילום בקוטב הדרומי, צילום בקוטב הצפוני ועוד...

הדרך השניה היא צילום בעלי חיים בארץ. יש כמובן הרבה מקומות מוכרים לשם כך כמו בעלי חיים בנחל דוד ונחל ערוגות, צילום תנים בראש ציפור, צילום השועלים שכולם מכירים בחוף געש ועד מקומות פחות מוכרים כמו צילום חזירי הבר בנחל חזור, צילום הזאבים בנחל חזור ונחל גובתא ברמת הגולן, צילום חזירי הבר מתחת למצודת נימרוד, הפראים בכביש 171, הצבועים בנחל ברק, להקת התנים המפורסמת מעל למערת שימשון וכמובן המאורה של הצבועים באזור נחל חרמון. אבל אתם כצלמים בטח מכירים את הנקודות האלא ונקודות נוספות שצלמי הטבע שביינכם מכירים היטב ונקודות צילום כמו צילום נמרים ומקומות נוספים שפחות מוכרים לרוב כמו נחל גישרון ששם אפשר לצלם יעלים אפילו עם עדשת 50 מ"מ מפני שהם רגילים שמטיילים לא פוגעים בהם ועוד..

Nikon D610 + Nikkor 80-200 mm f/2.8G

אבל אני רוצה להציע לכם פיתרון נוסף ופשוט יותר שלא דורש ציוד מיוחד או לשבת במשך של שעות רבות ולהגיע לאותה הנקודה שבועות שלמים עד שבעלי החיים מספיק מתקרבים אלייכם מפני שהם לאט לאט מתרגלים אלייכם. אבל לפני שנדבר על הפיתרון הפשוט אני רוצה להגיד כמה דברים שמפריעים לי בנוגע לצלמי טבע אחד הדברים שיוצא לי להתקל בהם ועצוב לי על כך זה שצלמי טבע מעבדים את קו הגבול שבין צילום בעלי חיים לשמירה עלייהם. דבר ראשון זה שצלמי טבע שוכחים שזה הבית של בעלי החיים ולא הבית שלנו. דבר נוסף שצלמים "שוברים" את הגבול שבין צילום בעלי חיים ובין שמירה על הצורך הכל כך חשוב שהוא להמשיך לפחד מבני אדם. אני ניתקלתי יותר מפעם אחת בצלמי טבע שבעיקבות התהליך של לאפשר ללהקה להתרגל לצלם הם מתחילים לאפשר ללהקה להיות איתם במגע פיסי ועל ידי כך הם "מחתימים" את הלהקה וגורמים לחברי הלהקה לחשוב שבני אדם הם לא מזיקים. הבעיה פה שברגע שחברי הלקה מבינים שאין צורך לפחד מבני אדם הם מרשים לעצמם להתקרב ללא פחד לאנשים ושלא כמו צלמי טבע לא באמת כל האנשים נחמדים והם הורגים את חברי הלהקה אם מתוך חוסר מודעות לזה שהם פחדים מהם ועד סתם רוע ולכן חשוב לשמור על המצב הקיים וזה שרק מצלמים אותם ולא נוגעים בהם. 

Nikon D800E + Tokina 100mm f/2.8 Macro

אבל  נחזור לעייננו וזה הפתרון הפשוט יחסית והקל לצילום בעלי חיים וזה מבלי לגרום לנזק לסביבה או לבעלי החיים עצמם וזה צילום בגני חיות. (בכתבה אני אתייחס לגן החיות היפה ביותר בארץ וזה גן החיות התנכ"י בירושלים). יש ויכוח על האם גני חיות בכלל תורמים לבעלי החיים או מזיקים להם. יש טיעונים לכאן ולכאן ולמעשה אין תשובה חד משמעית לזה ואני בעצמי אמביולנטי לצורך בגני חיות או יותר נכון לדרך שבא גני חיות מתנהלים ברחבי העולם. מצד אחד גני חיות מאפשרים להנגיש לציבור הרחב את הטבע וגורמים לחלקו להאריך את החשיבות להמשך קיומם של בעלי החיים ומונעים מבעלי החיים להיות עוד סתם תמונה בספר ילדים או כתבה בטלויזיה שנראת רחוקה מכאן ובחלק מהמקרים בטח מראה לציבור הרחב שבעלי חיים לא תמיד כל כך מפחידים. דבר נוסף זה שבעזרת גני החיות (לפחות חלקם) אנחנו מצליכים לשמר זנים נכחדים (שברור שאם בני אדם לא היו צדים אותם או משמידים את אזורי המחיה שלהם אז לא היו זנים נכחדים אבל זאת המציאות) לדוגמה קרנפים וברדלסים בעלי החיים לא רק מוצגים לצורך שעשוע אלא גם על מנת להרבות אותם ולשמור על המגוון הגנטי ואז גם משחררים אותם לשמורות טבע על מנת להמשיך לשמר את המין ברגע שהכמות גדולה מספיק. הדבר שגורם לי להיות אמביולנטי זה שהרבה פעמים מכניסים לכלובים קטנים מידי בעלי חיים נפוצים מאוד לצורך הנגשת בעלי החיים לציבור הרחב וזה גורם להם לסבל יותר מטוב. כמו לדוגמה תנים וזאבים שמוכנסים לכלובים קטנים ובטח שציפורים שאין להם אפילו מקום לעוף. אבל יתכן ואין דרך כלכלית טובה לשמר מינים נכחדים מבלי להחזיק גני חיות (וכן העיניין הכלכלי מניעה ושלוט בעולמיינו אם נירצה ואם לא).

Nikon D800E + Zeiss Apo Sonnar 135mm f/2

אנחנו צלמי הטבע יכולים לנצל את המצב הקיים (גם אם אנחנו אוהבים את הרעיון של גני חיות וגם אם לא) וזה לצאת לצלם בגני חיות. יתרון גדול בצילום בגני חיות הוא שדבר ראשון העלות של להגיע לשם היא במאות אחוזים זולה יותר מלהגיע לצילומי ספארי ודבר שני הציוד הדרוש הוא הרבה יותר זול ופשוט ואין צורך לקנות עדשות טלסקופיות יקרות שעולות עשרות אלפי שקלים כגון עדשת 500 מ"מ עם צמצם 2.8. כאשר מצלמים בעלי חיים וציפורים בגני חיות יש צורך לתת דגש על כמה דברים ואני אעבור עלייהם. הדבר הראשון הוא הסורגים והגדרות שיש בייננו לבין בעלי החיים. כאן ישנן שתי גישות. הגישה הראשונה והפחות נפוצה אומרת שיש צורך להכניס את הגדרות והסורגים לתוך התמונה על מנת להבהיר את זה שהצילום נעשה בגן חיות אם זה על מנת שלא לנסות להסתיר את זה שלא הייתם בספארי באפריקה וגם אם זה על מנת להדגיש את המרחב הקטן שבעל החיים המצולם נימצא בו. אני לא נגד הכנסה של הגדרות או הסורגים לתוך התמונה אבל אם מכניסים אותם אז תדאגו שהם נכנסים כמו שצריך. לדוגמה כמו אצל הדובים הסורים אז כדאי לעבוד עם צמצם סגור יחסית מרחוק על מנת שגם הדוב וגם האנשים שעומדים ממול הדובים וכך הצופה יוכל לראות את המצב שהדובים נימצאים בו. דבר זה נכון גם בנוגע לצילום הפילים. (אם כי זה דורש סבלנות לכך שהפילים יתקרבו לגדר כמה שיותר שלרוב בגן החיות הזה הם ביישנים ולא ממהרים לעשות זאת.) לקראת סוף גן החיות היכן שנימצאים הקרנפים, הזברות והגי'רפות אני הייתי מכניס את הגשר והאנשים אשר נדחפים להביט בהם. וכך גם אצל העטלפים, ציפורי טרף ועוד.

Nikon D800E + Zeiss Apo Sonnar 135mm f/2

הגישה השניה היא להעלים לחלוטין את הגדרות והסורגים מהתמונה ולהגיע למצב שבוא בעלי החיים נראים כמעט ובטבע ולקבל צילום נקי יותר שלהם. לשם כך יש צורך להגיע כמה שיותר מוקדם לגן החיות. בשעות המוקדמות החלונות שחלק מבעלי החיים נימצאים בהם עדיין נקיים וללא סימני ידיים עלייהם ואפשר לצלם את בעלי החיים עם תמונות נקיות יותר. כמו אצל הכלוב של הנמרים (ששם גם אפשר למצוא את הנמר בעל הרגל האחת שלא היה שורד בטבע במצב הזה ולמעשה החיים בשבי ממש הצילו אותו ממוות) וכך גם אצל הכלוב של הפיגוונים או כלובי הזוחלים בכניסה שיש צורך בזכוכית נקיה לצורך צילום זוחלים מוצלח. אצל הכלובים עם הסורגים יש צורך לעבור לפוקוס ידני (אלא אם כן יש לכם עדשה עם פוקוס פנימי שלא מזיז את האלמנט הקידמי כלפי חוץ) אפשר להצמיד את העדשה לסורגים. אם העדשה ממש קרובה לסורגים אז אפשר לקבל תמונה של תוכים בכלובי הציפורים ובצורה נקיה יותר. כמובן שברגע שיש הרבה אנשים בגן החיות אז קשה להתקרב מספיק לכלובים לצלם בנחת ולכן חשוב להגיע מוקדם. בכל המקרים שבהם אנחנו רוצים צילומים נקיים יותר של בעלי החיים מבלי להדגיש את הכלובים והגדרות יש צורך להביא עדשות עם צמצמים פתוחים של 2.8 או עדשות עם צמצמים פתוחים עוד יותר. למי שאין תקציב או אין ברשותו עדשות עם צמצמים פתוחים יכול להגיע עם עדשת מקרו של 100 מ"מ. היתרון בעדשה זו היא כפולה. הראשונה היא שכל עדשות המקרו 100 מ"מ מגיעות עם צמצם 2.8 ועד 2 וזה ללא עלות גדולה יתר על המידה. יתרון נוסף של צילום בעדשת מקרו הוא שלעדשת מקרו יש עומק שדה רדוד יותר מלכל עדשה אחרת. שאתם מצלמים עם עדשת מקרו בטח שמתם לב שגם עם צמצם 8 עומק השדה רדוד מהרגיל ולמעשה לצלם עם עדשת מקרו עם צמצם 8 זה כמו לצלם עם עדשה רגילה בצמצם 5.6 (בערך כמובן) וכך אפשר להגיע לבוקה מאוד רך ולהעלים אלמנטים לא רצויים בכלוב ללא תקציב גדול מידי בקניה של עדשות טלסקופיות. חוץ מבכלובים של העטלפים או הגירפות אין צורך בעדשות טלסקופיות גדולות מידי ועדשת מקרו יכולה להיות אידאלית. תזכרו שבחלק מהכלובים בעלי החיים כל כך קרובים עד שעדשת 50 מ"מ היא הנכונה לצלם כמו לדוגמה בכלוב של הלורים ששם אפשר להתקרב כל כך אלייהם שעם עדשה טלסקופית קשה לצלם שם ולפעמים אפילו עם עדשת מקרו שעלולה לגרום לכך שתוכלו לצלם רק את הראש של הלורים.

להדרכות ושעורים אחד על אחד עם הדרכה צמודה ומדוייקת מוזמנים לפנות אלי. 

Nikon D800E + Zeiss Apo Sonnar 135mm f/2

Nikon D800E + Zeiss Apo Sonnar 135mm f/2