מקום לצילום- נחל דוד

מקום לצילום- נחל דוד

נחל דוד הוא אחד מהנחלים המפורסמים בארץ. הוא מתאים לטיולי משפחות ולפני כמה שנים נסלל חלק קטן ממנו לנכים. אני חושב שכמעט כל תייר שמגיע לארץ ומבקר במצדה מבקר גם בנחל דוד. בנוסף לזה אין בית ספר שלא לוקח תלמידים לשם. עד לכאן זה נשמע כמו המקום האחרון לצאת לצלם בו. אבל זה לא מדוייק מפני שיש דרך טובה לצאת לצלם בו בנחת ובנוסף לזה יש הרבה מה לצלם בנחל. מבעלי חיים למפלי מים עם פילטר (ND)

תזמון זה שם המשחק

הזמן הכי טוב לטייל בנחל זה בימים שבהם מזג האויר לא מושלם. לדוגמא בימים שעלולים להיות חמים מהרגיל או בימים של חורף עם אובך. הסיבה היא שזה מזג אויר שלא הרבה אנשים יוצאים לטייל ונכנסים לנחל. אז אפשר לצלם יותר בנחת ולקבל חלק גדול מהזמן למטרות צילום. חשוב לי לציין שבימים של רוחות ואובך יש להצטייד בביגוד חם ועוד יותר חשוב זה שבימים חמים להצטייד בכמות גדולה של מים. כשאני יוצא לשם בימי הקיץ החמים אני מגיע עם חמישה ליטרים מים, שזאת כמות מאוד גדולה לקטע הליכה כל כך קצר. אבל חשוב להבין שבחום המדבר אנחנו מאבדים כמות עצומה של נוזלים והגוף זקוק למשהו שיקרר אותו כל הזמן!. אני מכניס יום לפני שלושה ליטרים מים למקפיא. בחום הקיץ הקרח נמס במהלך ההליכה והופך למים קרים שמאפשרים לגוף להתקרר כמו שצריך ומאפשרים לי לשתות כל הזמן והרבה!

הדבר השני החשוב מבחינת תזמון למטרות צילום זו השעה. חשוב מאוד להגיע מספיק מוקדם כדי שאתם תהיו הראשונים בשמורה. ממש לחכות מחוץ לשער. השעתיים הראשונות הם השעתיים הכי נכונות לצילום. גם מפני שאין הרבה מטיילים וגם בגלל שבעלי חיים רבים עדיין מטיילים בתוך השמורה.

השמורה מסודרת מאוד ויש עלות כניסה אליה. פקחים מסתובבים לאורך הנחל ללא הפסקה (לא לעשות שטויות כמו לצאת מהשביל המסומן למטרת צילום. הפקחים במקום ממהרים לחלק כנסות.) אם זאת יש מתקן מים קרים בכניסה לשמורה. מעקה ומדרגות להליכה נוחה. אין טיילים שמתפרעים והמקום נקי. כך שלא צריך לדאוג משקיות במבה שבמקרה נכנסו לפריים.

איזה בעלי חיים אפשר למצוא במקום

בעל החיים הכי נפוץ שם ושהכי קל לצלם זה שפן הסלע. במקום יש כמה להקות של שפני סלע והם רגילים לבני אדם. אפשר לצלם אותם גם ממרחק של ארבע מטר. עם עדשת 200 מ"מ על פול פריים. הצלחתי להוציא יופי של תמונות. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להגיע מוקדם ולהתקרב בעדינות וברגישות.

בעל החיים הנפוץ במקום השני הוא היעל. בשעות הבוקר אפשר לראות אותם מטיילים על השביל. מי ממכם שמגיע עם עדשות טלסקופיות יוכל לצלם אותם גם על מורדות הצוקים.

בנוסף לזה יש במקום שחורי זנב, סילעיות, טריסטרמיות, עורב קצר זנב, כוס חרבות ועוד כמה ציפורי שיר. מבחינת זוחלים יש שם הרבה. מחרדון סיני, ישמונית מצויה, חרדון מדברי ועד לנחשים כגון זעמניים. גם אפשר למצוא בקלות בתקופת האביב לבנין משוייש על צימחי הצלף במקום. משלב הזחלים, להזדווגות ויציאה מהגולם. הם בכמויות מאוד גדולות לאורך הנחל.

המסלול הקצר

המסלול הקצר וההכי מפורסם הוא מסלול חצי מעגלי והוא מגיע למפל הגדול והגבוה. לכל אורך המסלול אפשר למצוא נקודות להניח חצובה עם פילטר (ND) על העדשה ולעשות חשיפות ממושכות של זרמי מים ומפלים. וכמו שאמרתי אם תגיעו מוקדם תוכלו לעבוד בנחת. בתחילתו של המסלול יש הכי הרבה שפני סלע ובשעות הבוקר המוקדמות גם יעלים ממש על השביל עצמו.

המסלול לא קשה במיוחד ולא דורש כושר גופני מיוחד. וילדים קטנים ומבוגרים עושים אותו. במקסימום תמיד תוכלו לשבת בצל. מה עוד שבגלל שאתם מגיעים לשם לצלם ובגלל שיש הרבה מה לצלם אז גם ככה ההתקדמות איטית ויהיה לכם הרבה זמן לנוח בין צילום לצילום.

המסלול הארוך

לאחר שבקרתם במפל הגדול בסוף המסלול. השביל יחזיר אתכם חזרה לכניסה. ושם תתקלו בשלט שמסביר את הדרך חזרה או את האופציה להמשיך למפל העליון. מכאן למי שקשה ללכת הרבה ברגל או מתקשה עם עליות אני ממליץ לחזור. אבל מי שלא פוחד מעליה אחת או שתיים מומלץ להמשיך הלאה ולהתחיל את הטיפוס למפל העליון....וכן זאת עלייה.

העליה לפי דעתי משתלמת ומאוד. נתחיל עם זה שלקראת סוף העלייה אפשר למצוא דורסי לילה במערות קטנות על הצוק. עופות דורסים עפים מעל הראש. זה גם המקום לראות זוחלים מסוגים שונים ולקבל גם צילומי נוף ממעלה הנחל ועד חוף ים המלח. אבל גולת הכותרת זה הרגע שבו מגיעים לחלק העליון של הנחל. כאן הנחל זורם בין סלעים לבנים ובין הצמחיה. הנחל נראה כחול ונקי. בסוף הקטע יש סולם שצריך לרדת על מנת להגיע מעל למפל הגדול. שם יש מערה שמימנה זורם מפל עם זרימה רכה ועדינה. וכמות המטיילים שם בשעות בוקר היא כמעט ואפסית לחלוטין.

מה להביא

מעבר לבגדים נוחים להליכה, נעליים סגורות ומים (אסור לאכול בתוך השמורה עצמה. אבל יש ספסלים מחוץ לשמורה ושם אפשר לאכול לפני ואחרי.) מבחינת ציוד צילום אז עדשות רחבות זוית ופילטר (NDX10) כולמר עשר סטופים, חצובה, עדשה טלסקופית (גם 500 מ"מ הגיוני להביא) ועדשת מקרו של מאה מילמטר ומעלה