Zeiss Milvus 18mm f/2.8

Zeiss Milvus 18mm f/2.8

אני חושב שאולי מגיל 10 אהבתי לצאת לטבע. הייתי חוזר מבית הספר, מסיים את שיעורי הבית, מרוקן את תיק בית הספר, שם כמה חטיפים ובקבוק מים, ויוצא לטייל בשדות ופרדסים שבסביבה. עם השנים התיק הפך לתרמיל, והטיולים בשדות ובפרדסים הפכו לטיולי שטח של כמה ימים
בגיל 16 קניתי את מצלמת הפילים הראשונה שלי, ויחד עם המרחקים ההולכים וגדלים, כך גם ציוד הצילום שלי הלך והשתפר עם השנים. עדשות צייס תמיד נראו לי כמו חלום, שיש רק לאנשי המקצוע. במשך הזמן, כשהצילום הלך ותפס חלק הולך וגדל בטיולי השטח, כך גם העדשות עברו שידרוג, ואני לאט לאט התחלתי להתמקד בתחום צילום ספציפי, וזה צילום נוף. מטבע הדברים השינוי הזה גרם לי להבין שצילום הוא לא רק אהבה גדולה, אלא חייב להפוך למקצוע, מכיוון שכל עבודה בתחום אחר גרמה לי לסבל.

גם כצלם מקצועי עדשות צייס נראו לי לי תמיד יקרות מידי. אומנם הייתי מצלם איתן מידי פעם דרך חברים למקצוע, אבל המחיר מנע ממני לקנות עדשות אלו. לבסוף הבנתי את מה שהחברים שלי הבינו כבר מזמן, וזה שלכל אורך השנים, בזמן שאני החלפתי עדשות ללא הפסקה מפני שלא הייתי מרוצה מהן, הם נשארו עם אותן העדשות, והוציאו פחות כסף ממני באופן משמעותי. בכל העדשות שצילמתי איתן (וצילמתי עם עדשות איכותיות), תמיד היו להן בעיות שגרמו לי להכנס למרדף הלא הגיוני של החלפת עדשות, בתקווה שהעדשה מהדגם החדש תפתור את הבעיה. אבל תמיד הבעיות נשארו,או עברו רק שינוי קטן. בעדשות רחבות זוית תמיד היו עיוותים בפינות התמונה, תמיד היית בעיה של חדות בצמצם פתוח, תמיד היו בעיות של (Flares, Vignetting and Chromatic Aberrations) ולא רק שלא מצאתי מנוח, אלא בעיות אלו מעולם לא נפתרו. לבסוף, עברתי לעדשות צייס, וזה היה כמו חלום. כל הבעיות נפתרו ברגע. קיבלתי חדות מקסימלית בכל רוחב הפריים, גם בצמצמים פתוחים (מה שסוף סוף אפשר לי לעבוד בתנאי חושך, או לשלוט בעומק החדות בתמונה ללא חשש) וכך גם כל שאר הבעיות. עכשיו  לא הייתי צריך להחליף עדשות שוב ושוב וההוצאות שלי קטנו בבת אחת

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/18 @2" @ISO-100

ברוב המקרים בהם אני יוצא לצלם בשטח אני יוצא לבד, וזה מאפשר לי להתרכז בעבודה כמו שצריך ולהחליט לבד באיזה קצב להתקדם. כך אני יכול ללכת קילומטרים ברצף ללא עצירות, על מנת להגיע למקום ספציפי או לעצור במקום אחד יום שלם, רק כדי לתפוס את השעה המתאימה ביותר לצילום ,וחשוב לא פחות, אני יכול לחזור לאותו המקום שוב ושוב, עד שאני אחזור מרוצה עם התמונה הספציפית אותה רציתי. אני גם יודע מניסיון שעל מנת להשיג את התמונה אותה אני רוצה, אני צריך להגיע עמוק לתוך השטח, ופעמים רבות במזג אויר לא הכי אידאלי.

לפני כשבועיים הנחתי את ידי על עדשת ה (Milvus 18mm f/2.8) החדשה שצייס הוציאו, ויצאתי איתה כבר באותו היום למדבר בישראל. בגלל שיצאתי בתחילת החורף, מזג האויר שציפה לי היו רוחות חזקות של חול, קור בבוקר ואבק אין סופי. ידעתי שמזג האויר לא צריך להדאג אותי, כי העדשה אטומה לחול ולאבק. מצאתי את עצמי מצלם תחת סופת חול וענני אבק. אפילו גרגר קטן של אבק אין בתוך העדשה והיא נראית חדשה לגמרי.
המקום הראשון שיצאתי אליו הוא הקניון האדום, צפונית לאילת. תחילת המסלול היתה תחת רוחות חזקות של חול, ובהמשך ירידה בסולמות קבועים בסלע. בתנאי שטח כאלה עמידות העדשה חשובה מאוד, ונראה שהעדשה עמדה בכל התנאים שהיו בשטח.

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/16 @1" @ISO-100

אבל אני אשים את כל זה בצד, מפני בסופו של דבר העדשה צריכה להוציא תמונות טובות, וכאן ההפתעה הייתה גדולה במיוחד. העדשה לא מייצרת עיוותים משום סוג שהוא. גם כאשר קו האופק ממש גבוה בפריים, עדיין קו האופק נשאר ישר לחלוטין. זה חשוב מאוד מפני שכך אני יכול לצלם שטח גדול מאוד בתוך הקניון הצר, ובוא בזמן לקבל תמונה שנראת טיבעית כמו שאני רואה את המציאות. התמונות נראות כאילו וצילמתי אותם עם עדשת 50 מ"מ, אפילו שצילמתי אותם בתוך קניון צר מאוד. זה מאוד משמעותי, מפני שתמונה שעוברת עיוות נראת לא טיבעית ומאוד לא נעימה לעין
כשמצלמים בקניון צר לכיוון השמיים אחד הבעיות שיש היא (Chromatic Aberration) בגלל הפער הגדול בין השמים הצורבים לבין פני הסלע (קירות הקניון הכהים). גם כאן העדשה עושה חייל. הקו המפריד בין קצה הקניון לשמיים הוא חד ונקי, וזה מאפשר עבודה מדוייקת ללא כל צורך בעיבוד תמונה, אשר מוריד את החדות ומשנה את הגוונים בהדפסות גדולות. זה גם מאפשר לי לעבוד בתכניקות צילום שונות של הגדלת הטווח הדינמי, כולל הערמת פוקוס, ללא כל חשש.
בעיה נוספת שמאוד בולטת היא כאשר מצלמים בתוך קניון צר הוא (Vignetting) שיכול להרוס תמונה לחלוטין. בתוך קניון צר קל לעדשה ליפול לתוך פינות כהות, ועל ידי כך להכהות את כל התמונה, ולפעמים להביא אותה למצב שהיא כבר לא שמישה, מפני שהבהרה של הפינות פוגע ברזולוציה של התמונה. נראה כי צייס פתרו את הבעיה. גם בצמצם פתוח לחלוטין הבעיה בקושי נראית לעין (וזה עוד בקניון חשוך!), וברגע שסוגרים את הצמצם ל- 3.2 מקבלים תמונה בהירה לכל רוחב הפריים! יכולתי לבחור לעבוד בעומק חדות רדוד, או לעשות הערמת פוקוס, מבלי לחשוב כל הזמן על האם הפינות יצאו כהות יתר על המידה. קיבלתי חופש פעולה מלא ויכולתי להתמקד בדברים החשובים באמת, כמו זויות צילום, משקלים נכונים בתמונה ומה אני רוצה להביע, ולא בשום דבר אחר.
חדות היא בעיה תמידית בכל העדשות רחבות הזוית, ובעיקר בפינות הפריים. ברוב המקרים קניונים צרים בנויים משכבות סלע שנראות כמו אוסף של פסים שנוצרו משחיקה שנעשתה במשך מיליונים של שנים רבות. כשמצלמים את הפסים שנוצרו בסלע והעדשה לא חדה, בפינות הפסים מאבדים את הצורה שלהם, וזה נראה נוראי. כשלקוח מזמין ממני הדפס ופינות התמונה נראים כאילו ומישהו מתח ומרח אותם, זה מביך מאוד, וזה דבר שגם עין בילתי מיומנת יכולה לראות, ובטח בהדפסות בגודל של מטר ומעלה. אני לא יודע כיצד צייס פתרו פיסיקלית את הבעיה, אבל גם בפינות הפריים ישנה חדות, ומתאפשרת חופש פעולה מלא מבלי להתחשב בזוית הצילום, ולא משנה כמה היא קיצונית

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/16 @5" @ISO-100

אחרי ההליכה הקשה בתוך הקניון, המשכתי בדרכי לצילום בדיונות החול הקרובות לעיר אילת. שם קיבלה את פני רוח של מעל ל 30 קמ"ש שהעיפה חול שכיסה את כל הציוד הצילום ונכנסה מתחת לבגדים. בתנאי רוח כאלו אני מצלם מזויות נמוכות ועם חצובה כמובן. בזויות צילום כאלו יש צורך בקונטרסט גדול אשר יפריד בין פסי הצל העדינים שהרוח יוצרת בדיונות, לבין קטעי האור של החול הרך, אחרת הטקסטורה הולכת לאיבוד בתמונה. לעדשה הזאת יש קונטרסט גבוה, שמאפשר הפרדה גם כאשר יש צל עדין

מעולם לא הייתי מרוצה עד כדי כך מעדשה רחבת זוית. מאוד הפתיעה אותי להיתקל בעדשה כזאת ללא עיוותים, גם כאשר קו האופק גבוה בפריים, ללא כל בעיות של כהות בפינות או בעיה של חדות גם בצמצמים פתוחים, וללא כל בעיה של (Chromatic Aberration) זאת עדשת רחבת הזוית טובה ביותר שיצא לי לעבוד איתה.

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/18 @1/40 @ISO-100

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/13 @3" @ISO-100

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/18 @1/40 @ISO-100

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/18 @3" @ISO-100

Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/8 @1/400 @ISO-100