Time-laps

 Time-laps

סרטי Time laps הם סרטי וידאו שמאפשרים לראות זמן ממושך "בדחיסה" לזמן קצר. לדוגמה בסרט Time laps אפשר לראות שעה בכמה דקות ואף שניות בודדות. אתם בטח ראיתם סרטי טבע שבהם אפשר לראות כיצד צמח גודל בתוך כמה שניות במקום שבועות שלוקח לו במציאות. בכתבה הזאת אני אסביר כיצד לעשות סרטי Time laps מבחינה טכנית.

1 - קישור לסרטון

ההתחלה

סרט Time laps הראשון כנראה נעשה בשנת 1872 על ידי הצלם Leland Stanford כאשר הוא צילם סוסי מרוץ. הצילום נעשה על ידי צילום בכמה מצלמות בו זמנית שלאחר מכן כל התמונות חוברו יחדיו לסרט אחד. בשנת 1910 צלם הוידאו Percy Smith יצר את סרט הטבע הראשון שבסרט הוצג פרח שניפתח. בשנת 1912 צלם הטבע Arthur Pillsbury לקח את זה צעד אחד גדול קדימה והתחיל לעשות סרטי וידאו ארוכים למען חברות גדולות שביניהם נשיונל ג'אוגרפיק. מאז ועד היום סרטי Time-laps נפוצים מאוד בסרטי טבע ולא רק. אפשר לראות אותם גם בפרסומות ובסירטי קולנוע כאשר רוצים לתאר את הזמן שחולף על הדמות או דמויות בסרט. ובכן מה בעצם קורה בסירטי Time-laps. מה שקורה הוא שיש מרחק גדול בין פריים לפריים. אם אנחנו נעשה צרור של 14 פריימים לשניה של עננים לא נצליח לראות כמעט את ההבדלים בין תמונה אחת לשניה. אבל אם נצלם את אותם 14 פריימים בהפרש של נגיד 4 דקות בין תמונה אחת לשניה אנחנו נוכל כבר לראות את ההבדלים שבין התמונות מפני שעבר מספיק זמן בין תמונה לתמונה ובזמן הזה העננים כבר התקדמו בשמיים. אותו הדבר קרוה בסרטי Time-laps אנחנו בעצם עושים מספר רב של פריימים (שיתקבל סרט וידאו) אבל עם מרחק גדול בין פריים לפריים

2 - קישור לסרטון

תהליך עבודה

כיום כמעט בכל מצלמה יש מנגנון Time-laps מובנה ובמצלמות שאין אפשר לקנות להם שלט שיעשה בדיוק את אותה העבודה. כל מה שצריך זה לקבוע את כמות הפריימים הרצויה לנו . (לרוב על מנת לייצר סרט וידאו של 3 שניות אנחנו צריכים לבחור בערך 100 פריימים. לפי חישוב של 10 עד 40 פריימים לשניה כאשר אני תמיד מצלם כמה פריימים יותר ממה שאני צריך על מנת שיהיה לי אחר כך חומר לערוך אותו ולחתוך בעריכה). בתחילת הדרך אני ממליץ לצלם מקטעים ארוכים יותר ממה שאתם צריכים שיהיה לכם את הגמישות לשחק בעריכה. אני לרוב עובד על צמצם סגור יחסית בצילום נוף או צמצם פתוח בתנאי שאין תזוזה של האובייקט המצולם קדימה ואחורה אלא רק ימינה ושמאלה. מהירות הסגר היא יחסית קצרה. אני לא צריך לייצר מריחה של העננים בשמיים מפני שהסרט וידאו יעשה את זה. ומהירויות סגר של 1/250 הם סבירות ביותר. כמו תמיד השאיפה היא לעבודה על איזו כמה שיותר נמוך על מנת לקבל פחות רעשים. המרחק בין הפריימים הוא החשוב פה. כמה שהמרחק יהיה יותר גדול בין תמונה לתמונה ככה התזוזה תיהיה מהירה יותר. למשל צילום כל 2 שניות יגרום לעננים לנוע לאט וצילום של דקה יגרום לעננים לרוץ מהר בסרט וידאו ולכן תחשבו כמה מהר אתם רוצים שהתנועה תיהיה מהירה. במקרה של הסרטים של הקמת האוהל עשיתי פריים כל 2 שניות מה שגרם לי לרוץ מהר בתמונה (אני גם ככה עובד מהר). צילום כל 4 שניות אומנם היה גורם לסרט לרוץ מהר יותר אבל היה גורם לפיספוס של תהליך הבניה.

*דבר נוסף שחשוב לקחת בחשבון זה שבכל תמונה המצלמה מודדת מחדש את האיזון לבן ועל מנת שלא יהיו הפרשים בגווני הטמפרטורות בין התמונות תעבדו על איזון לבן קבוע ועל תתנו למצלמה לבחור אותו בכל פעם מחדש. תתייחסו גם לתאורה שאתם עובדים לצלם תחת תאורת פלורוסנט זה לא מומלץ במיוחד בגלל ההבהובים של המנורה עצמה.

כמו שאתם רואים התהליך הוא לא קשה והעיקר הוא ההחלטה של המרחק בין זמני האינטרוולים. כלומר כל כמה להגדיר למצלמה לצלם פריים בודד. אני אתן כמה כיוונים כללים לאינטרוולים של אובייקטים שונים

-כל 1 שניה: רכב נוסע, רוכב אופניים, איש רץ או הולך

-כל 5 שניות: עננים בשמיים, שקיעה

-כל 30 שניות: מזג אוויר משתנה, גלגסיית שביל החלב או כוכבים בשמיים

-כל 50-10 דקות: בניין בתהליך עבודה

-כל 12 שעות: צמח גודל (כאשר מדובר על צמחים שגדלים מהר כמו חיטה) כל כמה ימים עד כל שבוע אם מדבור על צמח שגדל לאט יותר כמו בוגנוויליה צעירה

3 - קישור לסרטון

4 - קישור לסרטון