RAW vs. Tiff vs. JPG

RAW vs. Tiff vs. JPG

זה שנים רבות שאני נתקל בבילבול הקיים אצל תלמידים, ובחלק מהמיקרים בין צלמים שעובדים בתחום, לגבי ההבדלים בין סוגי הקבצים השונים שאפשר לשמור במצלמה, מתי נכון לעבוד בסוג קובץ כזה או אחר, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. לעיתים זה גורם לצלמים לשמור שני סוגי קבצים בו זמנית (RAW+JPG), גם כשאין צורך בכך, דבר שיכול לתפוס מקום מיותר בזיכרון, ולהאט את תהליך הצילום. חשבתי שאולי זה הזמן הנכון לעשות סדר בבלגן הקיים. אני אתחיל בהסבר לגבי ההבדלים בין סוגי הקבצים השונים, ולאחר מכן אני אסביר מתי נכון לצלם בסוג כזה או אחר, ומתי נכון לצלם בשני סוגי קבצים שונים בו זמנית.

JPG
קובץ זה הוא עם כמות מידע קטנה, ולכן קל משקל. עד כמה כמות המידע בו היא קטנה? מדובר על בערך 33% פחות מכמות המידע שיש בקובץ (RAW). אני אנסה להשוות את זה לסליל די.אן.איי. דמיינו לכם שסליל די.אן.איי מכיל כמות מידע מסויים, לדוגמה אצל בני אדם הוא מכיל את כל המידע הדרוש לייצר בן אנוש. בתוך סליל זה יש את מידע שמאפשר יצירת רגליים ואצבעות, שיניים, שיער בצבע כזה או אחר, עיניים, תאי עצב, ניורונים ועוד. עכשיו דמיינו לכם סליל די.אן.איי שמכיל מידע רק על האברים השונים כמו רגליים, ידיים, עצמות ושרירים, אבל ללא תאי עצב, אשר יכולים לגרום לאברים אלו לזוז, וללא מוח. כך קובץ (JPG) יהיה קטן יותר בכמות המידע מקובץ מסוג (RAW), וזה הבדל ענק. הבעיה בכמות מידע קטנה יותר מתעוררת כאשר אנחנו רוצים לעשות עיבוד תמונה, שם לפתע נראה את הבעיה במלוא העוצמה. כשאנחנו נרצה לשנות את עוצמות הצבע בלייטרום, נהיה מוגבלים מאוד בכמות הצבע שאפשר למשוך מהקובץ. כשנוסיף פילטרים שונים בלייטרום, נראה טווח פעולה קטן יותר, שמגביל את העבודה שלנו, ולא מאפשר לעשות את כל שנרצה. כאשר אני מעביר הדרכה בלייטרום, אני רואה תלמידים מופתעים כל פעם מחדש עד כמה היכולת שלהם לשנות את הקובץ מוגבלת באופן משמעותי, ביחס למה שאפשר לעשות בקובץ שמתאים לעבודה, כמו קובץ (RAW), ושמכיל אפשרויות רבות.
עם זאת חשוב לדעת כי אם נמיר קובץ (RAW) לקובץ (JPG) כמו שהוא מבלי לשנות אותו, אנחנו לא נצליח לראות את ההבדלים בין כמות הצבעים, מפני שאנחנו לא מצליחים לראות טווח צבעים כה גדול, אבל נוכל לעשות איתו פחות דברים בתהליך עיבוד התמונה. בשביל להבין עד כמה אין לנו סיכוי לראות הבדלים בכמות הצבע, אני אספק קצת מידע מספרי. קובץ (JPG) מכיל כמות עצומה של 68 ביליון צבעים! כמות שהעין האנושית בכלל לא מסוגלת לתפוס. עם זאת, כמות הצבעים בקובץ (RAW) מכילה כמות מדהימה של 4 טריליון גוונים שונים! וזה בקובץ קטן של 12 ביט

RAW
כפי שהסברתי מקודם, קובץ זה מכיל כמות מידע הרבה יותר גדולה, מה שהופך אותו לקובץ כבד יותר. גודל הקובץ ישפיע על כמות הפריימים שאנחנו נוכל לשמור על כרטיס הזיכרון, וכן על קצב העבודה של המצלמה. כמות הפריימים לשניה יהיו קטנים יותר, וכן כמות הפריימים שהמצלמה תוכל להעביר לכרטיס הזיכרון לפני שה (Buffer) יחנק. עם זאת, וזה הגדולה של קובץ זה, טווח הצבעים שלו היא גדולה הרבה יותר, וכן טווח האפורים שלו, כלומר הטווח הדינמי שלו (כתבה בנושא), יהיה הרבה יותר גדול מקובץ (JPG), מה שמאפשר למשוך כמות מידע עצומה בתהליכי עיבוד תמונה, וכך גם בדפוס. דבר נוסף, המצלמה יכולה לשמור קובץ (RAW) בצורה לא דחוסה, ועל ידי כך לשמור עוד יותר ובאופן משמעותי מקובץ (JPG) רגיל. לסיכום, טווח האפורים מלבן לשחור הוא גדול הרבה יותר, וכן כמות הצבעים עצומה וגדולה. זהו גדולתו של קובץ זה, וזה הקובץ הכי שמיש אצל צלמים מקצועים, אשר מתקשים ובצדק לוותר על עבודה איתו

Nikon D800E. Zeiss Milvus 18mm f/2.8 @f/18 @ISO-100 @1sec

Tiff
קובץ זה הוא אולי סוג הקובץ הכי פחות ברור לרוב הצלמים. הוא כבד הרבה יותר מקובץ (RAW), מה שגורם לחשוב שאולי הוא מכיל יותר מידע. הוא נשמר בצורה לא דחוסה, ובגלל גודלו העצום, הוא מוריד את קצב העבודה של המצלמה באופן משמעותי. אולם, למרות שקובץ זה מכיל יותר מידע מקובץ (JPG), הוא עדיין מכיל פחות מידע מקובץ (RAW), והוא עדיין מכיל שליש מידע בכמות טווח הצבעים לביט בודד, ולכן הוא פחות גמיש בתהליך עיבוד התמונה שאפשר לעשות איתו. בנוסף לזה (ואת זה הרבה צלמים לא יודעים), כעשר מעבדים את התמונה, בלייטרום לדוגמה, הקובץ עובר שינוי שנשמר בקובץ עצמו, שלא כמו בקובץ (RAW), שהשינוי לא נשמר אחרי עיבוד תמונה, ואפשר לעבד את התמונה מחדש שוב ושוב, ללא שישמר ישירות על הקובץ עצמו.
אז למה הוא כל כך כבד? הסיבה היא שהוא קובץ "מוכן לדפוס". וזהו קובץ שאחרי עיבוד תמונה מכיל יותר מידע מקובץ (JPG), ולכן עדיף לשמור קובץ זה אחרי עיבוד תמונה. הוא למעשה שומר על חדות גבוהה יותר, דבר החשוב בהדפסות גדולות. אומנם לא ניתן יהיה לראות את זה בהדפסות בגודל של 70 ס"מ על 100 ס"מ, אבל בהדפסות גדולות של שני מטר ומעלה זה כבר יהיה מורגש. בגלל בעיית עיבוד התמונה וכמות המידע הקטנה שהוא מכיל, ולעומת זאת כמות הזיכרון הגדולה שהוא תופס ,וקצב עבודה נמוך יותר, נדיר שמשתמשים בו.

טעות נפוצה היא לחשוב שקובץ (Tiff) הוא שווה ערך לפילים או שקופיות. אין זה נכון. למעשה אין שום קובץ דיגיטלי אשר משתווה לפילים ושקופיות. הקבצים הדיגיטלים של היום מתאימים למה שקורה בחיישן ובמעבד, ולתהליכי עיבוד תמונה בתוכנות הקיימות, ואלו סוגי קבצים שונים לחלוטין. הסיבה לבילבול היא שממירים שקופיות ופילים לקובץ מסוג (Tiff), מפני שזהו הקובץ הכי אידיאלי לשלוח ישירות להדפסה

מתי נכון להשמש ובאיזה סוג קובץ
נכון יהיה לעבוד עם קובץ (JPG) בתחום הספורט. זהו קובץ קל יותר ומאפשר למצלמה לרוץ גם עם כמות הפריימים לשניה, וגם כמות הפריימים שהיא תצליח להעביר לכרטיס הזיכרון לפני שה (Buffer) נחנק (אם כי דבר זה תלוי גם ביכולות של מעבד המצלמה וגם בסוג כרטיס הזיכרון). גופי מצלמות שמיועדים לספורט יודעים לא רק להוציא כמות עבודה מדהימה ברמת המהירות, אלא גם לייצר קבצי (JPG) שנראים מספיק טוב, ומוכנים לשליחה כמו שהם, וכמעט ללא צורך בעיבוד תמונה. היתרון פה הוא היכולת לשלוח בזמן אמת תמונות לאתר או למגזין הספורט, ולהיות הצלם הראשון שיקבל כסף על התמונה. חשוב להבין כי רוב המצלמות לא מסוגלות לייצר קיבצי (JPG) שנראים מספיק טוב. קובץ זה גם מתאים לצלמי עיתונות, לא בגלל החשיבות למהירות הפריימים לשניה, אלא מפני שצלם עיתונות צריך כמה שיותר מהר לשלוח תמונות למערכת העיתון או אתר האינטרנט העוסק בחדשות

קובץ (RAW) מתאים למעשה לכל השאר. מצילומי נוף לצילום מוצר ועד לצילומי אירועים. הסיבה היא שאפשר לעבד את התמונה, שזה דבר שצריך קיום בכל צילום אירועים או צילומי מוצר, ולפעמים גם בצילומי טבע. בגלל שאין צורך לשלוח תמונות במהירות ללקוח, אין בעיה עם זה שצריך לטפל בקובץ. גם המהירות של כמות הפריימים לשניה פחות חשובה (עם כי מצלמות פול-פריים מקצועיות יודעות, עם כרטיס זיכרון מספיק מהיר, לתת קצב עבודה לא רע, שמספיק לצלם אירועים או צלם טבע). זהו קובץ חובה לעבודה לכל צלם שלא צריך לירות עשרות פריימים ברצף, או צריך לשלוח בזמן אמת בתוך שניות בודדות צילומים למערכת העיתון. אם אתם עדיין לא מצלמים בקובץ זה אז תתחילו ועכשיו

Nikon D800E. Zeiss Milvus 18mm f/2.8 @f/18 @ISO-100 @2sec

מתי נכון לעבוד עם קובץ מסוג (JPG) ובו בזמן לשמור קובץ (RAW)? ובכן, זה הדבר הנכון לצלמי אירועים. אומנם זה מוריד את קצב העבודה, מפני שהמעבד עושה עבודה כפולה, וזה גם מקטין את כמות הזיכרון בכרטיס זיכרון, (הפיתרון לזה הוא לתת הוראה למצלמה לשמור על כרטיס אחד קובץ מסוג אחד, ועל כרטיס הזיכרון השני קובץ מסוג אחר, ולעבוד עם כרטיסי זיכרון מספיק גדולים ומספיק מהירים). הסיבה שחשוב לצלם אירועים לעבוד עם קובץ (JPG) כגיבוי, היא  ה-(Pink RAW) מידי פעם, וזה יכול לקרות לכל מצלמה של כל חברה על כל סוג של כרטיס זיכרון ללא הודעה מראש. הכוונה היא  לקבצי (RAW) שלפתע מכילים פסים ורודים, או שכל הקובץ יוצא ורוד. זה יכול להופיע גם ברצף של כל הקבצים ללא יוצא מן הכלל, או רק על תמונה בודדת. תתארו לעצמכם שאתם חוזרים מצילומי חתונה, וכל קבצי ה (RAW) שלכם ורודים. זה מצב נוראי מפני שאין לכם תמונות למסור לבעלי השימחה, וזה לא כמו צילומי מוצר שתמיד אפשר לצלם שוב (אם כי מבאס מאוד כי זה יכול לגרום להפסד כספי של הצלם). גיבוי בקובץ (JPG) יהיה דבר חכם מאוד. בקשר לסיבה בגללה זה קורה, מסתבר שאף אחד לא ממש יודע. יודעים רק שזה באג במעבד של המצלמה ולא קשור לכרטיס הזיכרון. זה יכול לקרות פעם אחת ולא לחזור, וזה יכול להתחיל פעם אחת ולא להפסיק. הפתרון לרוב הוא למחוק את כל התוכנה של המצלמה ולהתקין אותה שוב...לפחות זה עוזר ברוב המקרים

אז למה רוב החובבים עובדים בצורה כזאת, שהם עובדים עם שני סוגי הקובצים בו זמנית? כנראה שזה בגלל שצלמי אירועים עובדים כך, והם חושבים שכך נכון לעבוד. למעשה אין להם שום סיבה לעבוד כך. אם אתם לא צלמי אירועים, מספיק לעבוד עם קבצי (RAW) בלבד. (Pink RAW) זהו דבר נדיר מאוד וכמעט ולא קורה. רק במקרה של צלם אירועים כדאי להתכונן גם לאפשרות הנדירה, כי כל אירוע הוא חד פעמי, ולא ניתן לשחזר או לתקן.

מתי לעבוד עם קבצי (Tiff)? קשה לענות על השאלה הזאת. נדיר מאוד שאנשי מקצוע עובדים עם קובץ, זה בגלל הסיבות שנתתי למעלה, ובטח שלחובבים אין שום סיבה לעבוד עם קובץ זה. אולי מישהו שצריך כמה שיותר מהר לשלוח צילום לבית דפוס. אם כי הוא עדיין יהיה צריך לרוב לעשות עיבוד תמונה. כמות האנשים שעובדים עם קובץ (Tiff) היא מזערית ביותר בקרב אנשי המקצוע. כן נכון יהיה לשמור קובץ (RAW) כקובץ (Tiff) אחרי עיבוד תמונה, אם התמונה מיועדת לשליחה להדפסה איכותית
 

Nikon D610. Zeiss Milvus 35mm f/2 @f/2.5 @ISO-500 @5sec