James Barnor

James Barnor

ג'יימס ברנור הוא צלם אופנה שהגיע מגאנה והתבסס באנגליה, שם היתה עיקר עבודתו בתחום צילום האופנה. ג'יימנס שנולד בשנת 1929 זכה לעבוד בתחום צילום הדוגמנות במשך של שישה עשורים, דבר מרשים שלעצמו. בזמנו לא היה צלמי אופנה כהיי עור, וזה היה כמעט ובלתי אפשרי לפרוץ את תקרת הזכוכית שהוא התמודד ממולא. למעשה הוא היה הראשון לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת

James Barnor

ג'יימס היה מפורסם בצילומי הרחוב שלו וצילומי האופנה שלו. הוא אומנם התחיל את דרכו בצילומי רחוב בגאנה, אבל זה היה במקרה בתקופה שגאנה זכתה לעצמאות, ודבר זה שינה את חייו ונתן לו הזדמנות לפרוץ. מכיוון, שכאשר עבר לגור בלונדון זאת הייתה תקופה שהעיר הפכה להיות בין לאומית, ומהגרים ממדינות שונות התקבלו בהבנה. כפי שאמר באחד הראיונות איתו, שזה במקרה שהתמזל מזלו שהוא הגיע ללונדון כאשר גאנה זכתה לעצמאות ולונדון הפכה לבין לאומית, תוך כדי שהביטלס הגיחו לעולם בשנות ה 60, והכל נראה אחרת. "אם הייתי מגיע בשנות החמישים דברים היו מתגלגלים אחרת". אין ספק שזה היה לטובתו מפני שבדיוק באותה התקופה התחילו להכנס לעולם האופנה דוגמניות כהות עור, ולא רק בהירות עור יכלו לעסוק בתחום הדוגמנות, כפי שהיה עד אז. בנוסף לזה, הגיחו לתחום עיצוב הטקסטיל עיצובים אותנטיים, וכיליד גאנה שכה רגיל לעיצוב זה הוא ידע בדיוק מה נכון להוציא בתמונה.

בנוסף לזה זה נראה היה שצלמי דוגמנות לא ידעו כיצד להתייחס לגוון העור הכהה, ולהצליח להוציא את היחודיות שלו, וחשוב מזה את הקסם שבו בצילום. צלמי דוגמנות בריטים בזמנו לא ידעו כיצד להתייחס לגווני הטקסטיל בתמונה, ולא לגוון העור ועיצוב השיער, אפילו ברמת הרקעים, בזמן שג'יימס ראה מולו את מה שהיה כה טיבעי לו וברור. דבר זה יצר פריחה גדולה בצילומים שלו ובביקוש שלו בעולם הדוגמנות. למעשה, זה הפך אותו כמעט בין לילה לצלם הדוגמנות כהה העור היחיד שפרץ את תקרת הזכוכית ואת הדרך לכל צלמי האופנה מלאומים זרים. לאחר שלקח חלק בכמה תערוכות בין לאומיות בתחום האופנה הוא הוגדר כ- Black lifestyle photographer, על היכולת שלו להביא לעולם את היופי של גוון העור הכהה, דבר שעזר גם לדוגמניות רבות לפרוץ החוצה, והביקוש להן גדל. את ההשפעה של ההצלחה שלו אנחנו יכולים לראות עד היום אצל צלמים שונים (שגם שווה להכיר אותם) כגון: Kreshonna Keane, Courtney Coles, Jamiya Wilson, Sara Shamsavari, Daniele Tamagni. ורבים נוספים.

הרבה לפני שהפוטושופ היה קיים והשתמשו בו לצילומי דוגמנות, ג'יימס ברנור עסק בריטוש דוגמניות באמצעים פשוטים שנעשו על ידי עפרונות בטכניקות מיוחדות, שגרמו לדוגמניות שלו להראות צעירות יותר ובעלות עור חלק. זה הגדיל את קהל לקוחותיו בתחום העיצוב והאופנה, אשר ראו את הגוון עור החדש כמשהו שנראה יותר מפעם אחת קסום וחלומי. במקביל לזה הוא עבד כצלם עיתונות לעיתון Daily Graphic, שסיקר בין היתר את המצב בגאנה, וג'יימס היה הצלם הנכון עבורם בכך שהוא הצליח "לראות" את האנשים ולא "סתם לצלם". צילומיו הרגישים יצרו קשר חם עם העיתון שנימשך שנים רבות.

בשנת 1970 הוא חזר לארץ הולדתו גאנה, ושם פתח את המפעל הראשון לפיתוח תהליכי צילום בצבע ולימד צילום. הוא המשיך לעבוד כצלם אופנה וצלם עיתונות בגאנה עד שנת 1994, וביסס את מעמדו כאחד הצלמים הטובים והמפורסמים בגאנה. לבסוף, בשנת 1994 הוא חזר לאנגליה ואחרי מספר תערוכות מוצלחות הוא הרגיש שסוף סוף "רואים אותו". לדבריו, רק בגיל 79 הוא קיבל את ההכרה שלו כצלם, על אף שהוא היה צלם מוערך עוד לפני גיל זה. לאחר כמה שנים הוא יסד את: The James Barnor Foundation, כאשר מטרת האירגון לקדם יצירתיות בקרב יוצאי גאנה ואפריקה בכלל, ולהביא אותם לקידמת הבמה. אחד הצלמים הבולטים שזכו לתהילה בין היתר דרך אירגון זה היה צלם האופנה המפורסם Campbell Addy, אשר הדגיש שהוא קיבל השראה עצומה ותקווה מעבודותיו של ג'יימס ברנור, ואף יצא בעיקובותיו לגאנה ארץ הולדתו למצוא את עצמו ואת האופנה מחדש שם. דבר שהיווה לפריצת דרך אומנותית אצל אדי, שגם אחרי העבודות שלו מומלץ בהחלט לעקוב.