תאורה בתנאים של-זריחה ושקיעה מוקדמת

תאורה בתנאים של-זריחה ושקיעה מוקדמת

מי מכם שעובד עם המנגנון האוטומטי של המצלמה, או מסתמך לחלוטין על מד האור של המצלמה, בטח שם לב שכאשר מצלמים במקום שחסר בו אור, המחשב של המצלמה לרוב מייצר טעויות - או בהרמת איזו iso מוגזמת שמייצרת הרבה רעש או תמונה חשוכה מידי שדורשת הבהרה שמייצרת רעש לא פחות. אז מה עושים? בדיוק בשביל זה אני כאן

עד כמה להתייחס להמלצת הצלמה?
כשהתחלתי לצלם, עוד בתקופת הפילם, מהר מאוד הבנתי כמה זמן חשיפה אני צריך כדי לקבל את התמונה שאני רוצה. בידע הזה אני משתמש גם היום. כך שאני לא מוצא את עצמי מתחשב שמה שהמצלמה "אומרת" אלא בוחר את זמן החשיפה בהתאם לתנאי התאורה והאיזו שאני עובד איתו
אבל בתחילת הדרך זה לא קל וצריך לדעת שהטעויות הן חלק מהתהליך. היתרון הגדול שיש היום הוא שלא יגמרו לכם הפילמים באמצע ולא תצטרכו להמתין עד פיתוח הפילם על מנת לדעת מה אתם צריכים לתקן בפעם הבאה ויש לכם את האפשרות לשחק ללא הפסקה עם כל תמונה שאתם עושים

אבל בשביל לקצר את התהליך אתן כמה קוים כלליים איך להתחשב בנתוני זמני החשיפה של המצלמה על מנת לדעת עד כמה לתקן את הטעויות שלה

1.  דבר ראשון - בחרו ידנית את האיזו ואל תעבדו עם מנגנון האיזו האוטומטי של המצלמה- הסיבה היא שהמנגנון האוטומטי לרוב נוטה להרים את האיזו במקום זמן חשיפה וזה מייצר הרבה רעש. עדיף לעבוד עם חצובה ולקבל תמונה נקיה יותר מתמונה עם הרבה רעש (אני מצרף קישור לכתבה בנושא כיצד להמנע מתמונה מטושטשת בחשיפות ממושכות) אם אתם מצלמים ברחוב למשל,  מטבע הדברים אתם יכולים להרים איזו כדי לקבל זמן חשיפה כמה שיותר קצר

2. דבר שני - הסתכלו עד כמה חשוך בחוץ- אם מדובר על שקיעה של סוף יום, ממש ברגעים האחרונים של האור, צריך לרוב להוסיף סטוף ושליש או שני שלישים סטופים יפתרו את הבעיה. לדוגמה - אם המצלמה אומרת לכם לצלם במהירות של 5 שניות תעלו סטופ ושני שלישים ותצלמו על 13 שניות.
בחושך מוחלט של לילה מלא- לא להתייחס בכלל למה שהמעבד אומר, אין לו מושג מה נכון. בחושך מוחלט כאשר רוצים לצלם אובייקט בנוף ושהוא יהיה ברור זמני החשיפה שאתם יכולים להתחיל איתם הם לכיוון דקה וחצי ומעלה. בצילום של הגשר למשל התחלתי ב3 דקות של חשיפה ואז העלתי ל5 דקות!

3. לא לעבוד עם איזו בסיס אבל גם לא להגיע לאיזו גבוה מידי- אומנם השאיפה היא תמיד לצלם על האיזו הבסיסי שזה איזו 100 ברוב המצלמות, אבל בלילה צילום באיזו 100 יהיה מוגזם וייצר לנו צילומים עם זמני חשיפות של 10 דקות ויותר, דבר  המזיק לחיישן. הגיוני יותר לצלם באיזו של 400-800 על מנת על מנת לצלם בזמן חשיפה של דקה, ולכל היותר שלוש דקות של חשיפה, רק כאשר  אין בררה בגלל הנזק שחשיפה ארוכה גורמת לחיישן (אני מצרף קישור לכתבה על פיקסלים שרופים בחיישן).

4. צמצם משפיע על זמני החשיפה- המרדף של צלמים מקצועיים ושל היצרנים לייצר עדשות עם צמצמים פתוחים הוא לא מרדף ללא סיבה. צמצם פתוח מאפשר לנו לייצר עומק שדה רדוד אך גם לקצר זמני חשיפה באותם תנאי אור. פתיחת צמצם בצילומי לילה מאפשרת לקצר את זמן החשיפה ולעבוד על איזו נמוך יותר. שילוב של כל השלושה ייצר תמונה ללא רעשי רקע בצילום

5. בזריחה כמו בשקיעה- אותן תוספות של זמני חשיפה שאתם צריכים לעשות בסוף היום יש צורך לעשות גם בשעות שהשמש רק מעלימה את שחור הלילה עד שהיא ממש זורחת

6. פלשים- אם אני צריך גם לצלם זריחה וגם לצלם עץ אבל אני רוצה שהעץ יהיה בהיר מספיק אז שימוש בפלשים הוא הכרחי. אין שום הגיון בלעשות חשיפה של דקות ארוכות עם פלטרים מדורגים כשכל מה שצריך זה להבזיק בחשיפה "שפויה".
במקרה של הצילום עם העץ הבזקתי עם שני פלשים בו זמנית בעוצמה מקסימלית עשר פעמים ברצף להבהיר אותו בכמות הנחוצה לי בזמן שבשאר התמונה החשיפה בדיוק כמו שהייתי צריך. השימוש בפלאש אפשר לי לחשוף את השמים והמים בדיוק לזמן שרציתי ועדיין לקבל את העץ בבהירות הנכונה לי

לסיכום
אין ספק שניסיון בצילום בתנאים של מחסור באור הוא אחד הדברים הכי חשובים לצלם, והניסיון הזה מאפשר לי לקצר משמעותית את זמן קבלת ההחלטות שלי וכן את ניסיונות הסרק למציאת זמן החשיפה הנכון. עם זאת, צילום באיזו ידני עם זמן חשיפה שהוא לרוב ארוך יותר ממה שהמצלמה אומרת ובשילוב עם עדשות טובות עם צמצמים פתוחים לא רק שמשפר את התוצאה הסופית אלא לאורך זמן מגדיל את ההבנה על היחס שביניהם ואחרון חביב זה להבין שצריך להפסיק לפחד מעבודה עם פלאש בצילומי שטח, אלא רק לדעת להשתמש בו.

לשאלות נוספות בנושא או הערות אפשר לכתוב בתגובות בתחתית הכתבה. אני אשמח לענות!