קרופ מול פול פריים

קרופ מול פול פריים

ישנם כמה גדלים של חיישנים. מחיישנים מזעריים של מצלמות פוקט ועד חיישנים של פורמט בינוני. אני אתמקד בשני החיישנים שמייצרים הכי הרבה ויכוחים ומריבות על היתרונות והחסרונות שלהם, ואנסה להראות לכם את ההבדלים בינהם, ואת דעתי האישית שלי על שניהם. אני כמובן מדבר על החיישנים :
Full Frame sensor- the BIG sensor  (פול פריים) לעומת  APS-C sensor- the SMALL sensor(קרופ).

Nikon D800E. Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/14 @1/160 @ISO-400

אז למה הגודל קובע?
ניקח לצורך הדוגמה חיישן קרופ בעל 24 מגה פיקסל לעומת חיישן פול פריים עם 24 מגה פיקסל. בשני המקרים תהיה לנו אותה הרזולוציה. אבל נשאלת השאלה כיצד? אם הכנסו לחיישן גדול (פול פריים) 24 מגה פיקסל, איך אנחנו יכולים להכניס את אותה כמות הפיקסלים לתוך שטח קטן יותר? (קרופ) בגופי ניקון לדוגמה חיישן קרופ קטן פי 1.5 מחיישן פול פריים, שזה אומר שיש באופן משמעותי פחות מקום עבור אותה כמות פיקסלים. הדרך של היצרנים לפתור את הבעיה הזאת היא להקטין את גודל הפיקסל. כל פיקסל הוא למעשה תא פוטואלקטרי. אשר קולוט פוטונים (חלקיקי אור) וממיר אותם לאותות חשמליים, ובחיישן קרופ גודל התא הפוטואלקטרי קטן יותר. בצורה זאת אפשר להכניס בדיוק את אותה כמות של פיקסלים לשטח קטן יותר. אבל זה אומר שכל פיקסל בחיישן קרופ קולט פי 1.5 פחות אור מפיקסל בחיישן פול פריים, וזה אומר פחות רגישות לאור.

אז למה שחיישן עם פחות רגישות לאור צריך להפריע לי?
מפני שזה אומר שעם חיישן קרופ אני נאלץ לעבוד עם איזו גבוה יותר בהשוואה לחיישן פול פריים, כאשר מהירות הסגר ותנאי אור זהים. התוצאה של זה תהיה יותר רעש. עד כמה יותר רעש/איזו גבוה יותר? התשובה היא פי 1.5, וזאת בדיוק הסיבה למה צלמים מקצועיים מעדיפים לעבוד עם גופי פול פריים, כי חשוב להם לקבל תמונות נקיות יותר לצורכי עבודה. הלקוח בסופו של דבר לא מבין ולא צריך להבין בצילום. הוא לא יודע אם התמונה נראית מגורענת בגלל הדפסה לא טובה, צלם לא מקצועי, או ציוד הצילום של הצלם, אבל הוא מבין יפה מאוד אם התמונה נראית טוב או לא. כל צלם מקצועי וחובב כאחד יודעים שעבודה באיזו גבוה תמיד נראית פחות טוב. אומנם אפשר לעבוד עם חיישן קרופ על איזו נמוך במידה זהה לחיישן פול פריים, אבל זה אומר מהירות סגר נמוכה יותר, ועלולה להיות מריחה של האובייקט המצולם

האם באמת יש בעייה עם עדשות?
לגופי קרופ יש עדשות משלהם. הסיבה היא שעדשות פול פריים מיועדות לצילום על משטח גדול יותר, וחיישן הקרופ שהוא קטן יותר רואה רק חלק מתוך התמונה שעדשת פול פריים מעבירה.

שימו לב שבצילום קוטר האור שהעדשה מעבירה הוא גדול יותר מגודל החיישן, וזה מפני שהחיישן מלבני בזמן שהעדשה עצמה עגולה.
חיסרון נוסף שיש לעבודה על גופי קרופ הוא שהעדשות שמיועדות לחיישן קרופ לא נותנות את אותה זוית הראיה שעדשות פול פריים יתנו לגוף פול פריים. כלומר, שעדשת קרופ באורך מוקד של 20 מ"מ תיתן זוית ראיה קטנה יותר מעדשת 20 מ"מ לגוף פול פריים. בנוסף לכך, כמעט ואין בשוק עדשות קרופ שטובות באותה המידה כמו אלו של גופי פול פריים. כלומר, עדשות קרופ יהיו הרבה פעמים פחות חדות ובטח שבקצוות התמונה, יסבלו יותר מבעיות מכניות (כתבה בנושא), ויהיו עם יותר חלקים מפלסטיק מעדשות פול פריים. הסיבה לכך היא שגם היצרנים מודעים לכך שצלמים מקצועיים עובדים עם גופי פול פריים, ולאנשי מקצוע יותר חשובה איכות העדשות, בין היתר מפני שהם מבינים בבעיות של חדות וכו' יותר מאשר חובבים
בו בזמן חשוב לדעת כי אפשר לעבוד עם עדשות פול פריים על גוף קרופ, ואז תוכלו לעבוד גם עם העדשות הטובות בעולם כגון עדשות של חברת (Zeiss), אבל תקבלו רוחב זוית קטן יותר בגלל שהחיישן הקטן יותר רואה חלק קטן מהעדשה. במקרה של ניקון החיישן קטן יותר פי 1.5 ובגופי קנון הוא קטן יותר פי 1.6, וזה אומר שזה החלק שתוכלו לראות מתוך מה שהעדשה מספקת לגוף פול פריים.
אפשר לקחת את הבעיה הזאת למקום טוב יותר ולנצל אותה. דוגמה טובה היא הגוף קרופ החדש של חברת ניקון D500. זה אומנם גוף קרופ, אבל הכניסו לתוכו את כל הטכנולוגיה של גוף פול פריים מהמתקדמים ביותר של ניקון (נכון לשנת 2017), והסיבה היא שהגוף הזה מיועד לצילום בעלי חיים, והוא מיועד לנצל את בעיית ההכפלה של גודל החיישן. כך שאפשר לעבוד איתו עם עדשת פריים 500 מ"מ, והיא תהפוך לעדשת 750 מ"מ, וזה מפני שכל עדשה מוכפלת באורך המוקד שלה פי 1.5. אומנם גם כמות האור הנכנסת קטנה פי ,1.5 אבל הגוף הזה מאפשר עבודה באיזו גבוה מאוד, ולמעשה גם אם נצלם איתו באיזו מדהים של 18,000 עדיין נקבל תמונה נקיה ושמישה

שימו לב שתי התמונות האלו צולמו עם אותו הגוף באותה העדשה. בתמונה הראשונה בחיישן פול פריים ובתמונה השניה הפעלתי את הפונקציה של בחירת חיישן קרופ (דבר שאפשרי בגוף הזה). הנתונים הטכניים הם:
Nikon D800E, Zeiss Apo Sonnar 135mm f/2. @f/4 @1/125 @ISO-100
שימו לב לכך שלא רק שהאובייקט גדל פי 1.5,  ולמעשה חיישן הקרופ הפך לסוג של זכוכית מגדלת, אלא גם כמות האור קטנה פי 1.5.
התמונות כמובן לא עברו עיבוד תמונה משום סוג שהוא.

בעיה נוספת עולה כשרוצים להגדיל תמונות להדפסה.  גופי קרופ מוגבלים להדפסות קטנות יותר בגלל הרזולוציה, שנופלת בהדפסות של שני מטר ומעלה.על מנת לקבל הדפסה איכותית ביותר יש צורך להדפיס לפי גודל החיישן של המצלמה. ניתן למצוא את הגודל האידיאלי להדפס נקי לחלוטין וברמה הגבוה ביותר על ידי חישוב פשוט, כאשר אנחנו מחשבים לפי דרישות בית הדפוס לגודל הגבוה ביותר  -
300PPI= Pixels Per Inch
ולצורך הדוגמה אנחנו ניקח חיישן של 12 מגה פיקסל שמייצר תמונה בגודל של 4256 על 2832
גודל התמונה ברזולוציה הטובה ביותר יהיה 14.2 על 9.4 אינצ. וזה על פי החישוב הבא
4256/300=14.2 & 2832/300=9.4
כמובן שאנחנו יכולים להדפיס תמונה גדולה יותר אבל איכות ההדפסה (גם עם הטכנולוגיה הקיימת) תיהיה פחות איכותית ככל שגודל ההדפסה יגדל. עכשיו אתם גם יכולים להבין למה חיישנים בגדלים של 36 מגה פיקסל (שמייצר קובץ בגודל של 7360 על 4912) וחיישן בגודל של 50 מגה פיקסל (שמייצר קובץ בגודל של 8688 על 5792 ) פתאום מופיעים בשוק.

ואם שאלתם מה הבעיה לעשות קרופ לתמונה? (ואין תלמיד/ה שלי שאני לא מציק להם על זה), אז הנה התשובה. איכות ההדפסה יורדת, וככל שאנחנו נדפיס במידה גדולה יותר ככה זה יותר יבלוט. למעשה כבר בהדפסות בגודל של 70 על 100 ס"מ יראו היטב את ההבדל. כך שבפעם הבאה שאתם עושים קרופ על התמונה שלכם תחשבו לאיזה גודל הדפסה אפשרי אתם מורידים את התמונה. לכן אני תמיד אומר לתלמידים שלי שעדיף לכוון שוב את המצלמה לזוית הנכונה ולא לעשות קרופ.

לסיכום כמה מילים
יש יתרון לגופי קרופ. יתרון שלא נגעתי בו עד עכשיו, וזה העלות הנמוכה שלהם. הגופים תמיד יהיו יותר זולים וכך גם העדשות. יתרון נוסף זה המשקל הנמוך יותר של הגוף והעדשות מטבע הדברים. אין ספק שמי שיוצא לטיול ומחפש ציוד צילום קל משקל שיהיה נח להסתובב איתו, גוף קרופ הוא הפיתרון הנכון לו. כך גם לצלם החובב שמעלה את התמונות שלו לרשתות החברתיות או מדפיס אלבומי תמונות קטנות, ולא יותר מזה, גוף קרופ יכול בהחלט להספיק. גם אם יש צורך להדפיס צילום בגודל של 70*100 ס"מ גוף קרופ חדיש עם עדשה טובה בהחלט יוכלו לספק תוצאה טובה.
אבל, וזה אבל חשוב מאוד, שמי שמצלם הרבה באיזו גבוה, בגלל שהוא מצלם במסיבות חשוכות או אולמות סגורים, או צילומי ספורט שאינם בתנאי התאורה הטובים ביותר, מומלץ כן לחשוב על לקנות גוף פול פריים. בגוף פול פריים אפשר יהיה לעבוד באיזו נמוך יותר, מפני שיותר אור נכנס, וכן ברוב גופי הפול פריים האיזו הגבוה יותר יראה יותר נקי מבגופי קרופ. גם למי שמדפיס בפורמטים גדולים, וחשובה לו הרזולוציה הגבוהה גם בהדפסות של שני מטר ומעלה, מומלץ לעבוד בפול פריים. דבר נוסף שאסור לשכוח הוא שלגופי פול פריים יש עדשות באיכות גבוהה יותר ובמגוון גדול יותר, וכל צלם גם אם חובב שכבר לא בתחילת הדרך יצליח להבחין בהבדל באיכות העדשות.

לשאלות נוספות בנושא או הערות אפשר לכתוב בתגובות בתחתית הכתבה. אני אשמח לענות

Nikon D800E. Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/16 @8" @ISO-100

Nikon D610. Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/6.3 @1/100 @ISO-4000