קומפוזיציה פתוחה

קומפוזיציה פתוחה

בכתבה הקודמת היתה על  קומפוזיציה סגורה. ישנם שני סוגי קומפוזיציה שמתחלקים לתתי קטגוריות: הקומפוזיציה הפתוחה והקומפוזיציה הסגורה. בכתבה הזאת אני אדבר ואסביר על קומפוזיציה פתוחה ומתי משתמשים בה.

הדוגמה הכי ברורה שאפשר לתת במקרה של קומפוזיצה פתוחה. אין גבולות ברורים לתמונה. לא התחלה ולא סוף

קומפוזיציה פתוחה היא הקומפוזיציה הנפוצה ביותר בצילומי חוץ. אם מדובר בצילומי טבע ואם בצילומי רחוב. עם זאת, גם בצילומי סטודיו הרבה פעמים רואים קומפוזיציה פתוחה או פתוחה חלקית. הסיבה העיקרית לשימוש בקומפוזיציה פתוחה היא שהיא מייצרת תחושה של מרחב גדול יותר מקומפוזיציה סגורה.

 קומפוזיציה פתוחה נוצרת על ידי כך שמשאירים את האלמנטים, או "קו האופק" אמיתי, או מיוצר במתכוון, ומוציאים אותם אל מחוץ לתמונה. בצורה כזאת אין דרך לראות את גבולות האובייקט או גבולות התמונה. אני אתן מספר דוגמאות, שכמובן יש הרבה מהםן, גם לקומפוזיציה פתוחה וגם לקומפוזיציה סגורה, שלפעמים הקו בינהן דק. עכשיו גם יהיה ברור לכם שקומפוזיציה פתוחה היא הקומפוזיציה הנפוצה ביותר, כמעט בכל תחום בצורה גורפת, ובנוסף לזה היא גם הקומפוזיציה הקלה ביותר לייצור ושליטה. על אף שעדיין יש צורך בהבנה בבניית מבנה תמונה נכון, לייצר משקלים נכונים ולייצר מבוך ויזואלי מדוייק.

חשוב לציין כי בשלושת הדברים הנ"ל, הרבה יותר קל לשלוט דווקא בקומפוזיציה הסגורה מפני שהכל מסודר בתוך התמונה, מבלי "לברוח" ממנה. ודוקא בגלל שקומפוזיציה פתוחה כל כך נפוצה יש חשיבות גדולה להבין כיצד לבנות קומפוזיציה נכון.

גם בצילום סטודיו אפשר לייצר קומפוזיציה פתוחה. למעשה ברוב צילומי הסטודיו מייצרים קומפוזיציה פתוחה. גם השולחן וגם הטפט ברקע יוצאים מחוץ לגבולות התמונה

נכון שזה צילום חוץ אבל במקרה הזה יצרתי קומפוזיציה סגורה. נכון שהיא לא מורכזת אבל קומפוזיציה סגורה לא חייבת להיות ממורכזת

במקרה של התמונה הזאת עדיין מדובר על קומפוזיציה פתוחה וזה בגלל המדרגות כמובן, על אף שהספסלים "סגורים" בתוך התמונה

גם זאת דוגמה ברורה לקומפוזיציה פתוחה בגלל קו האופק שיוצא אל מחוץ לגבולות התמונה