צילום בהשראת הרנסנס

צילום בהשראת הרנסנס

הרנסנס אשר התחיל בסיומה של תקופת ימי הביניים ותקופת האומנות הגוטית (שנייהם היו נתונים לזילזול של היסטוריונים במשך מאות שנים) יצר שינויים רבים בעולם, בפרט באירופה ובמיוחד באיטליה. השינויים היו לא רק בתחום האומנות שנוצרה בה קפיצת דרך גדולה אלא גם בתחומים נוספים. ברנסנס נעשו גם שינויים בגישה הפוליטת ושיטת השליטה. לדוגמה בונציה ובמחוזות נוספים באיטליה התחילה סוג של דמוקרטיה, שאומנם לא היית כמו שהיא כיום, אך האצילים יכלו להצביע בסוגיות שונות ובתי המשפט קיבלו תפקיד גדול יותר בשמירה על החוקים והסדר. הסופרים וכן אומנים בתחומים שונים יצרו גילדות משלהם וזכו לכבוד רב והערכה (צעד זה התחיל בסוף תקופת ימי הביניים כאשר הזרם הגוטי עוד שלט), ואולי אחד הדברים הגדולים שהתחילו עם הרנסנס זה החזרה של לימוד האומנות והידע כמו בתקופת רומא העתיקה. שינוי גדול נוסף שנוצר זה החילוניות שהתפתחה בתקופה שהדת שלטה בהכל. "היווצרות החילוניות" יצר שינוי עצום בכל תחומי החברה האירופאית ובאיטליה בפרט. בתי המשפט היו חילוניים והכנסיות ירדו מכוחם, שליטים וראשי מחוזות התנהגו בהתאם. המדע יכל להתפתח, דבר שבלט בתחום בתחום האסטרונומיה וכך גם באומנות, כאשר לא כל היצירות התמקדו בנושאי הדת הנוצרית. ואולי אפשר לומר, שעל אף שחילונים היו לאורך ההיסטוריה, החילוניות עד הרנסנס לא הרימה את ראשה.

אומנות ללא שום קונוטציה דתית. "נערה עם עגיל פנינה" של הצייר ההולנדי יאן ורמיר

המייחד את זרם הרנסנס

אני חושב שאפשר יכול להגיד שהרנסנס בלט בכך שהוא התחיל או יצר את המחשבה הריאלית והלוגית. מחשבה אשר הרחיקה את תפקיד הכנסיה, ונתנה את המשמעות של חשיבה עצמאית על קיומו של האל ותפקידו בעולם, וכן את היכולת לפתח חילוניות. זה הביא את האומנות למקום שבו לפתע לא יצרו רק יצירות בנושא דת אלא גם נושאים אחרים. בנוסף לזה, תקופת הרנסנס נתנה גם את החופש לקחת השראה מאומנות יוון העתיקה ורומא העתיקה, שעד אותה תקופה הכנסיה ניסתה לצמצם את ההשפעה שלה ולהקטין את תשומת הלב של הציבור אליה, מפני שהאומנות והפילוסופיות של יוון ורומא העתיקות לא התיישבו עם הדרך של האמונה באלוהים, ולכן הן לא התקיימו ביחד. דבר זה השפיע רבות על האומנות שהכילה הרבה דימויים מהאלים של העבר, לדוגמה ונוס, שהמפורסם בהם זה הציור של בוטצ'ילי על הולדת ונוס, שעל פי הנצרות לא קיים הקשר בין ונוס ובין האלוהים ובנו.

Dome of Filippo Florence cathedral, Italy

אדריכלות ואומנות

אני לא יכול להגיד כי המבנים האדריכליים היו גדולים יותר בתקופת הרנסנס, מפני שקטדרלות בימי הביניים לא היו בדיוק קטנות. אבל, היה משהו במימדים בתקופת הרנסנס שעבר שינוי, ואם אני אכליל אני אומר שהמבנים היו לא רק גדולים אלא גם רחבים יותר, מה שנתן להם תחושה של מימדי ענק שעולים מעל העיר. בנוסף לזה המבנים (גם הכנסיות וגם מבני עיריה) היו יותר "פרקטים". המבנה היה כאילו יותר יעיל בתפקידו. החלונות היו במידה נכונה להכניס אור, הם היו חזקים יותר בעקבות התקדמות בטכנולוגיית (הטכנולוגיה של בניית כיפות הכנסיה התקדמה והיא בולטת לעין בתצורה שלה), הבניה והחלל הפנימי שימש את מטרתו היטב, וללא אלמנטים "חסרי תפקיד". הדברים באופן כללי היו יותר לוגים. גם בציור אנחנו יכולים לראות עבודה נכונה יותר בכל הקשור לכימיה של הצבע וטכניקות הציור. נראה היה שהאומנות פגשה את המדע והשכל הישר והם חברו יחדיו

צילום של כנסית הקבר בירושלים

צילום בהשראת הרנסנס

צילום בהשראה של.. הוא לא ללכת ולצלם את.. כלומר, לצלם בהשראת הרנסנס הוא לא ללכת לצלם מבנים של הרנסנס, אלא לקחת את הכיוון המחשבתי וליישם אותו בצילום. במקרה הזה הגישה השכלתנית, יצירת העניין במדע, נושאים מודרנים, חשיבה עצמאית ועוצמה הם הדבר שצריך לנסות ולהעביר בצילום. צריך גם לזכור כי המרחק בין תקופת הרנסנס לבין הצילום הוא עצום, והגישור בין השנים נעשה בגבולות האפשר, ובטח שלא מנסים לייצר העתקים אלא להתמקד ברמת ההשראה.

צילום מלמטה של מבנה זה מייצר עוצמה סימטרית ומדודה, מתמטית. זויות ברורות וחדות ושומירה על היחודיות שלו. הבחירה בשחור לבן מגדילה את עוצמת המבנה ומוסיפה דרמה. ההחלטה של לצלם מבנה מזווית שונה מהרגיל מייצרת סוג של אינדיבידואליות

יצירת סקרנות ורצון להבין את הטבע, כיצד הדברים בנויים ונוצרים תוך כדי שמירה על הסימטריה והדיוק. לצורך כך האובייקט המרכזי צולם במרכז התמונה עם שימוש בעדשת מאקרו בעלת איכות אופטית

בציור הנוף בתקופת הרנסנס כל האלמנטים היו יושבים על אותו המישור, כך שגם השיח קרוב והעץ הרחוק היו נראים כאילו והם יושבים אחד ליד השני. זה לא אומר שלא ראו לחלוטין שיש עומקים בתמונה, אך הם נדחסו למישור בודד. כמו שנעשה בתמונה הזאת, כאשר השיח הקרוב והעצים הרחוקים יושבים על אותו המישור

הדת לא נעלמה ברנסנס. זה לא שהחילוניות חיסלה אותה. אך הדת כבר לא שלטה בציבור באותה המידה, וכוחה ירד במעט. תמונה זו שצולמה במנזר יוחנן במדבר, לא מבטלת לחלוטין את קיום הדת הנוצרית, אך מכניסה אותה שמורה מאחורי זכוכית, וכאילו מוגבלת ביכולת ההשפעה שלה

ההתעניינות באומנות העבר מייצרת תשומת לב למבנים עתיקים "ותנועה אחורה בזמן" להבנת העבר. קשה לומר כי הארכיאולוגיה נוצרה בתקופת הרנסנס, אך עצם התשומת לב לכך יצרה התחלה של למידה ארכיאולוגית. שימוש בפילטר שמייצר מריחה בקצוות התמונה מאפשר את אשליית התנועה בזמן, בנוסף עם פילטר ירוק שמקצין את המראה הישן והשחוק

סיכום

ישנם זרמים באומנות שהלכו ולא יחזרו עוד, והמרחק בינם לבין זמננו אנו הוא גדול מאוד, ובטח בתחום הצילום שהוא חדש יחסית בהסטוריה של האומנות, והוא עדיין מנסה למצוא את עצמו. השימוש בצילום באומנויות עתיקות לא נעשה על ידי העתקה, אלא על ידי הבנה של הזרם וניסיון להתחקות אחרי קו המחשבה והדרך שהאומנים ראו את הדברים. מידי פעם לצאת ולצלם בראיה שונה ממה שאנחנו רגילים יכולה לייצר התפתחות אישית