מה הקשר בין ריצה לבלוג על צילום

מה הקשר בין ריצה לבלוג על צילום

צילום בשטח בחלק גדול מהמקרים זה לא להגיע עם הרכב לחניון ולצאת לצלם. לפעמים זה ללכת שעות וימים על מנת להשיג את התמונה הטובה ביותר. שזה אומר ללכת עם ציוד כבד על הגב, בין היתר בעליות תלולות וארוכות. הסיבה לציוד הכבד זה קודם כל ציוד צילום שכולל חצובה יציבה, עדשות איכותיות, ושני גופי צילום. אבל זה גם אומר אוהל, שק שינה, ביגוד חם, מים, כלי בישול ואוכל ועוד. משקל הציוד הכולל יכול להגיע גם לארבעים קילו בחורף, או בטיולים במדבר בימים חמים מאוד (בגלל משקל המים), ובלתי אפשרי להתחמק מזה

היכולת לסחוב את כל המשקל הזה לאורך של קילומטרים וימים שלמים, ולא משנה מה מזג האויר או תנאי השטח, דורשת כוחות פיזייים ונפשיים כאחד
הסיבה לצורך בכוחות נפשיים היא שברגע שנהיה קשה מאוד להמשיך, בגלל הגב או עצמות האגן שכואבים ממשקל הציוד, יש רצון (והגיוני אני חייב לציין) לקפל את עצמיך ולחזור. אם אני אוסיף לזה את העייפות הרבה, תנאי מזג אויר לא נוחים, בדידות, ושעות של הליכה מבלי למצוא מקום מוצלח לצלם בו, התיסכול יכול להיות גדול, ויחד איתו גדל הצורך להלחם ברצון לחזור הביתה
הסיבה לכח פיסי הוא די ברור במקרה הזה. לעלות עליות ארוכות במשך של כמה ימים, תוך סחיבת קרוב לארבעים קילו, דורש מאמץ פיסי גדול. בנוסף לזה כאשר הגוף נשבר פיסית, הנפש נופלת ישר אחריו ממש כמו מגדל קלפים

במזג אויר מושלג, גם פעולות פשוטות  דורשות יכולות פיסיות. למשל, להקים אוהל בשלג דורש לחפור בור בשטח האוהל, כדי שהוא יהיה עמיד יותר ברוחות, ולחפור לבד במשך של שעה וחצי ברוח ובקור זה לא קל. אחרי זמן קצר, כשהיידים מתחילות להרטב מהשלג, גם אצבעות הידים מגיבות פחות טוב. אבל אם אתם רוצים להוציא תמונת נוף בשלג, שלא כוללת אנשים ברחוב אז צריך להתאמץ

לא רק צילום בשלג הוא קשה, גם יום עבודה בעוד יום חורפי וגשום זה כלל לא קל. זה עדיין דורש הליכות ארוכות עם ציוד על הגב, ולהסחב עם ציוד עמיד לגשם, שלרוב מגושם ומקשה על ההליכה. גם למצוא מקום יבש לצילום תחת גשם זלעפות דורש מאמץ רב, וגם כאן היכולות הפיסיות הן הכרחיות
אז עכשיו כבר בטח ברור לכם מה לריצה ולצילום. שמירה על כושר גופני של חוזק שרירים וסיבולת לב ראיה הוא חלק בלתי נפרד מלדעת את הצד הטכני לצלמי טבע. אני רץ שלוש פעמים בשבוע לפחות שעה. לפעמים אני מחליף את אחת הריצות ברכיבה על אופני כושר לשעה וחצי. עושה תרגילים לחיזוק הידיים והבטן דואג להרגיל את הגוף להתמודד עם הקור של החורף והחום של הקיץ. נכון שבגילי (אני יליד 1973) זה כבר לא קל כמו בגיל עשרים אבל עדיין יש חשיבות גדולה לשמירה על היכולות הטכניות של הגוף

Nikon D610. Nikkor AF-S 14-24mm f/2.8G ED. f/8@ 1/2@ ISO-100
 

Nikon D610. Nikkor AF 80-200mm f/2.8D ED. 155mm@ f/5@ 1/640@ ISO-100 

ומה שנוגע לחוזק הנפשי. אז פה אני לא יכול להגיד לכם שיש איזה קסם. אני חושב שכל אחד מוצא כלים אחרים להתמודד עם מצבי משבר. אני אישית גיליתי על עצמי שבזה שקשה לי בריצות ואני ממשיך לרוץ, גרם לי להתרגל לזה שקשה ועדיין ממשיכים. בנוסף לזה אני עושה מדיטציות ואני חושב שזה שאני בשטח שנים ורגיל לרוב לישון לבד באמצע שום מקום, חיזק אותי וממשיך לתת לי את הכח להמשיך. אבל יתכן שלכם משהו אחר יתאים

לסיכום, אני יכול להגיד לכם שאם אתם יוצאים לצלם הרבה בטבע ואתם מרגישים שאפשר להוציא דברים יפים יותר עמוק בשטח, אז שמירה על כושר גופני ונפשי זה הדבר הראשון שאתם צריכים, עוד לפני ידע בצילום. כי הידע לא יעזור לכם לעלות עליות או להתמודד עם הליכה בטמפרטורה של מעל לארבעים מעלות

Nikon D610. Nikkor AF-S 20mm f/1.8G ED. f/4@ 5sec@ ISO-400
 

Nikon D610. Nikkor AF 300mm f/4D ED. f/5.6@ 1/4@ ISO-100
 

***תודה רבה לחברת Ferrino Israel על העזרה בהכנת הכתבה