מדוע אין דבר כזה סיפור בתמונה

מדוע אין דבר כזה סיפור בתמונה

אין דבר כזה סיפור בתמונה! אני יודע שלהגיד שאין דבר כזה סיפור בתמונה נשמע כמו אחד הדברים הנוראים ביותר להגיד אבל זה לא נאמר ללא סיבה. למעשה אני מקווה שעד סוף הכתבה אתם תבינו למה אני חושב כך. אתם עדיין מוזמנים לא להסכים איתי אבל אם תבינו את הסיבה לזוית הראיה הזאת אני מאמין שתוכלו להתחיל להסתכל על דברים אחרת ומשם להמשיך ולהתפתח עוד. בשביל להתחיל להסביר מדוע אין "סיפור בתמונה" צריך להבין קודם מאיפה בכלל מגיע המונח "סיפור בתמונה"

סיפור שלם בתמונה בודדת

בעבר ציורים אכן סיפרו סיפור. היה נהוג לצייר את כל סיפור חייו של ישוע בתמונה בודדת. חלקים שונים של התמונה הכילו מקטעים שונים של הסיפור וכך בעצם היה סיפור שלם בתוך תמונה אחת. כך שזה לא שאין דבר כזה סיפור בתמונה ויותר מזה יש לו מקור ברור. אני אתן שני דוגמאות מהציור האיטלקי הקלסי לסיפור בתמונה.

The triumphs of Caesar

במקרה הזה מדובר על סידרת עבודות שצוירו במאה ה 15 לספירה. בציורים (אני מצרף רק שניים מהם) אפשר לראות את סיפורו של יוליוס הקיסר. אפשר לראות שלא מדובר כאן על הפורטרט שלו אלא ממש כל סיפור הניצחון שלו והכל בציור אחד. אפשר לראות את החיילים הרבים שלקחו חלק בקרב ואת האוצרות השונים שהוא הגיע איתם ואת התרבות הרומית המפוארת שבזכותו הגיעה לכל מקום וכל זה בציור אחד. ממש סיפור שלם! בדיוק כמו ש"סיפור בתמונה" צריך להיות 

The triumphs of Caesar

The triumphs of Caesar

כדוגמה נוספת לסיפור בתמונה אני אציג את אחד הציורים המפורסמים בעולם על כיצד הזמן והזיקנה הורסת את יופי הנעורים ( Time orders Old Age to destroy Beauty).  בציור אנחנו יכולים לראות סיפור שלם על התהליך של הרס היופי. בציור מוצגת בחורה צעירה ויפת מראה שאישה זקנה מנסה לגעת בפנים שלה ועל ידי כך לייצר את הקמטים אשר נוצרים עם הגיל. הזמן שמיוצג על ידי מלאך זקן שמחזיק בידו הימנית שעון חול נוגע באישה הצעירה להשפיעה על עורה הצחור במיוחד. היא מתרחקת קלות מהם על מנת לשמור על יופיה וכל זה בציור אחד. כמו שאתם רואים מדובר בסיפור שלם בתמונה בודדת ואפשר לראות את זה בהמון ציורים קלאסים. ממש סיפור בתמונה. משם מגיע המונח הזה. אך האם זאת סיבה עכשיו לטעון שבכל צילום רחוב או צילום תרבות יש סיפור בתמונה? ברור שלא. אין צילומים שבהם יש חלקים רבים בתוך אותו הצילום שביחד מספרים סיפור. נכון? אז מאיפה בכל זאת מגיע הראיון הזה של סיפור בתמונה בתחום הצילום?

Time orders Old Age to destroy Beauty

אז התשובה היא שזה מגיע מתחום צילום העיתונאות וצילום תרבויות ששם אנחנו יכולים לדמיין את הסיפור שמאחורי התמונה. שימו לב שאני אומר יכולים לדמיין את הסיפור שמאחורי התמונה ולא באמת רואים סיפור בתוך התמונה וזה הבדל גדול מאוד בין השתיים. אז למה משתמשים במונח סיפור בתמונה בצילום? הרי צילום מקפיא רגע בודד ולא רגעים רבים או שעות בתמונה בודדת. אז אני מאמין או חושב שהתשובה היא בילבול או חוסר הבנה מפרס הפוליצר ששם מקבלים את הפרס על תמונה בודדת שמספרת סיפורו של מקום. אבל כמו שאמרתי זה בילבול או חוסר הבנה של הגדרות התחרות ומי זכאי לפרס. הפרס אומנם מתקבל על תמונה בודדת אבל מי שיכול להכנס לתחרות הוא צלם אשר מצלם תקופה באותו המקום והתמונות הרבות שלו מאותו המקום ביחד כולם מצליחות לספר את הסיפור של המקום (התמונות שלו גם חייבות להופיעה במגזין נחשב) אבל שימו לב שמי שזכאי להכנס לתחרות הוא מי שמצלם תמונות שכולם ביחד מספרות סיפור ולא תמונה בודדת. מתוך סך כל התמונות ניבחרת תמונה בודדת שהיא הטובה מכולם. לדוגמה לקחתי את התמונה הזוכה בפוליצר של הצלם הישראל

עודד בלילטי

עודד בלילטי עודד בלילטי הוא צלם של סוכנות צילום בתחום העיתונות מהגדולה בעולם. עודד תיעד במשך של תקופה ארוכה את ההתנתקות. התמונות שלו פורסמו שוב ושוב (מאותו המקום כמובן) שימו לב שהתמונה הזוכה לא מתארת את הסיפור כולו. בתמונה אנחנו רואים בחורה צעירה עומדת בגבורה ממול שוטרים רבים ולנו הציבור הישראלי ישר ברור במה מדובר. אבל למישהו לדוגמה שחי בהודו או בניו-זילנד לא בהכרח ברור על מה מדובר. הוא לא בהכרח מכיר את המצב הפוליטי שהביא את הבחורה להתנגד לשוטרים. הוא לא יודע כמה זמן זה נמשך ואיפה זה צולם, הוא לא יודע על מה היא נלחמת בכלל ולמה השוטרים מתנגדים לה ולא למה יש המון של אנשים שרק עומדים ומביטים בה מבלי לקחת חלק במאבק שלה. ולמה זה? מפני שהסיפור של המקום לא מופיעה באמת בתמונה הבודדת מפני שצילום מתאר רגע בודד ולא סיפור שלם! בצילום אין סיפור שלם בתמונה. זה לא ציור שמכיל כמות פרטים רבים שביחד מספרים סיפור שלם. בצילום אין רגעים רבים בתמונה בודדת. למעשה הסיפור היחיד שיש בצילום הוא מה שאנחנו מדמיינים לעצמנו (אנחנו הצופים) ולא באמת מה שקיים בתמונה הבודדת.

פרס פוליצר 1975

פרס פוליצר 2003

פרס פוליצר 2000

האם תוכלו לדעת על מה זכו התמונות למעלה בפרס פוליצר? ובכן התמונה משנת 1975 על שריפה בבית דירות בבוסטון שבמהלך החילוץ מדרגות החירות קרסו. האמא נפלה למותה והילד שרד. כל הזמן הזה עמד אחד הכבאיים בחלון וניסה להגן עליהם מהאש שניה לפני שנפלו. הפרס פוליצר מהתמונה משנת 2003. זכתה על הסיפור של מהגרים שמגיעים לארה"ב בדרכים מסוכנות הרבה פעמים על ידי זה שהם יושבים על רכבות או תלויים מהצד שלהם תוך כדי סיכון חיים. בתמונה בחור מהונדורס. התמונה על הפרס פוליצר משנת 2000 זכתה על תיעוד של המצוקה של הפליטים בקוסבו. בתמונה האחות ברנטד מעבירה מזון לפליטים באלבניה. היא החליטה לנסוע באותו היום דרך המחנה מפני שמעבר הגבול דרך מורינה נחסם לתנועה. האם באמת יכולתם לדעת את הסיפור שמאחורי התמונות מבלי שרשמתי את ההסבר? ברור שלא מפני שתמונה מקפיאה רגע ולא מספרת סיפור. אז מה כן אפשר להתחיל לעשות מהיום והלאה על מנת לספר סיפור? התשובה היא בלעשות פרוייקט צילומי באזור מסויים וסביב אותו הנושא (כמו שאני מלמד תלמידים לעשות). לדוגמה במקום סתם להסתובב ברחובות תל אביב ולצלם אנשים תחשבו איך אפשר לתאר בסידרה גדולה של תמונות את מה שייחודי ברחובות תל אביב. כמו איך לתאר את חיי הלילה של תל אביב בפרויקט צילומי משלכם. רק תזכרו שתמונה בודדת לא מספרת סיפור אלא מקפיאה רגע ומה שאתם רואים כסיפור הוא מה שאתם כבר יודעים על האזור או התקופה של הצילום ומה שהצופה אולי מדמיין לעצמו ולא יותר מזה

התמונה הזוכה בפרס פוליצר לשנת 2017...התוכלו לדעת מה הסיפור מאחורי התמונה מבלי לבדוק בגוגל?