טיפים לצילומי ים ומים

טיפים לצילומי ים ומים

הכתבה תתמקד כיצד אפשר לשפר עוד קצת את צילומי המים שלכם עם כמה טיפים לעבודה. אם זה טיפים בתחום החשיפות המומשכות, ואם בזמני הצילום. אני אדבר על החצובה האידיאלית, על הפילטרים הנכונים ועל זמני הצילום והציוד האידיאלי לתחום צילום זה. הכתבה תעזור לכל מי שרוצה להתכנס לתחום, ולמי שנמצא שם זמן מה. אם למישהו עוד נישארו שאלות אני כאן.

Fujifilm GFX 50R + GF 63 f/2.8 

החצובה האידיאלית

אני אתחיל עם החצובה. אני רואה תלמידים שלי ובכלל צלמים בשטח משתמשים במגוון גדול של חצובות, כאשר הרוב עובדים עם חצובה מתקפלת קלת משקל וראש כדורי. זה הגיוני לרצות חצובה קלת משקל כי זה יותר נח להתנייד איתה ממקום למקום, ובטח אם היא מתקפלת. אבל לצילומי מים זאת לא החצובה האידיאלית, והסיבה היא שחצובה קלת משקל פחות יציבה (יש מעט מאוד חצובות קלות משקל שגם יציבות במיוחד, והן עולות אלפי שקלים). הדבר הנכון יותר הוא לקנות חצובה כבדת משקל (כולל ראש כמובן) של קרוב לשלושה קילוגרם, מפני שזה מאפשר לייצר תמונה חדה גם כאשר יש רוח, ומספיק רוח קלה על מנת לגרום לרעידות, שבהדפסות גדולות ישר יראו אותן. לכן על אף אי הנוחות של להסתובב עם חצובה כבדה, אם אתם רוצים להכנס לתחום תתחילו להתרגל לשאת ציוד. בנוסף לזה, אני עושה כל מה שאני יכול שלא לפתוח או להאריך את זרועות החצובה, ולדאוג שהיא תיהיה נמוכה כמה שאפשר, מפני שחצובה גבוהה רועדת יותר.

ראש החצובה הנפוץ ביותר לשימוש הוא ראש חצובה כדורי. אין שום דבר רע בלעבוד עם ראש חצובה כדורי, אלא שלצילום נוף (וגם צילום אדריכלות) עובדים עם ראש שלוש זויות, והסיבה שאפשר בקלות רבה יותר ובמהירות רבה יותר לאזן את המצלמה, מפני שאפשר אחרי קיבוע של אחד הצירים לתקן רק ציר אחד מבלי להזיז את השאר. לדוגמה, אחרי שקיבעתם את הזווית ימינה או שמאלה ולמעלה-למטה, אפשר לתקן רק את קו האופק מבלי "לברוח" בשאר הזוויות. לעומת זאת, בראש כדורי בכל פעם שמתקנים, צריך לתקן את כל הזויות מחדש. אבל שוב, זה לא שלא נכון לעבוד עם ראש כדורי, אלא מגיעים מהר יותר לדיוק רב בראש שלוש זויות, אבל זה כבר תלוי במה נח לכם יותר.

חשוב במהלך הצילום לא לתלות דברים על החצובה על מנת לייצב אותה. תיק כבד, ולא משנה כמה שהוא יהיה כבד, יתנדנד גם ברוח קלה ויגרום לתזוזות מיזעריות, ובצילום מים האלמנטים שהם לא מים חיבים להיות חדים לחלוטין. (שימו לב שמדובר כאן על חדות ולא פוקוס שהוא סוביקטיבי לחלוטין. אני יכול לראות שהתמונה בפוקוס ואתם יכולים לראות חוסר פוקוס. לעומת זאת חדות היא קיימת או שלא). חשוב גם שלא להחזיק את החצובה, מפני שהידיים שלנו רועדות. אחרי שמצלמים באזור עם מים מלוחים כמו חוף הים, חשוב לשטוף את הרגליים של החצובה במים מתוקים ולתת לחצובה להתייבש, מפני שגם הרוח הקלה מכילה גרגירי מלח.

Nikon D610 + Nikkor 20 f/1.8

המצלמה והעדשות

בגלל שצילומי נוף לרוב מודפסים במידות גדולות (נדבר על זה בהמשך הכתבה), יש חשיבות לציוד שאתם משתמשים בו. חשיבות גדולה במיוחד יש לאיכות העדשות שאתם עובדים איתם. תזכרו שאין זול וטוב בכל הקשור לאופטיקה. הסיבה שעדשות טובות הן יקרות כל כך היא שהאלמנטים שבתוך העדשה משפיעים על המחיר, וכמובן גם על המשקל שלה. עדשה טובה היא עדשה שמצליחה לתקן בעיות אופטיות שהיא עצמה מייצרת. כמות אלמנטים גדולה מצליחה לתקן בעיות של הצללות, כפיליות של גוונים שונים וכמובן בעיות של חדות, ולכן העדשות גם יקרות יותר. כמובן שגם לאיכות הציפויים שיש על גבי האלמנטים יש חשיבות רבה, וציפויים ברמה מספיק טובה גם מעלה את מחיר העדשה. אחרון הוא הזכוכית ותהליכי היצור של הזכוכיות עצמם. עדשות זולות לעומת  זאת הן בעלות בעיות אופטיות רבות ומחירן זול משמעותית. כמובן שחובבים לא צריכים ישר לרוץ לקנות עדשות יקרות, אבל אם אתם נכנסים לתחום ומוצאים בו הרבה עניין, אז השקעה בעדשות טובות זה אחד הדברים החשובים ביותר שיש. עדיף עדשה אחת איכותית במיוחד מחמש עדשות לא טובות מספיק. עדשות טובות מאוד אפשר למצוא אצל חברות כמו Zeiss, Nikkor G, Canon L, Sigma art, Fujifilm ועוד כמה, אבל חשוב מאוד לבדוק את איכות העדשה ולהתייעץ עם אנשי מקצוע, ולא עם מוכר בחנות או חבר קרוב. לרוב היצרנים יש גם עדשות שלא איכותיות מספיק. שימו לב! **דרך אגב למי ממכם שעובד עם לייקה אז תזכרו שיש צורך בחלק מהעדשות שלהם להעביר אותן כיול כל כמה חודשים מפני שהן יוצאות מכיול שוב ושוב

לגוף המצלמה גם כן יש חשיבות. גוף טוב צריך להיות עם חיישן שיש לו כמה שיותר מגה פיקסל ומתחת ל24 מגה פיקסל לא מומלץ לעבוד. מגה פיקסל גם מאפשר להגיע לטווחים דינמים גדולים מספיק, וגם לחדות רבה יותר בזכות הפרטים הרבים. חיישני קרופ לא מאפשרים הדפסות גדולות, מפני שהם לא מיועדים לכך, וחיישני פול פריים הם הנכונים יותר. כמובן שפורמט בינוני מאפשר להדפיס בגדלים של 2 מטר ומעלה. כמובן שפורמט ביינוני גם בהדפסות של חצי מטר יראה תמיד טוב יותר. אני יודע שזה אולי לא נעים לשמוע שחיישן קרופ לא מיועד להדפסות גדולות, אבל זה המצב. למצלמה יש תפקיד חשוב לא פחות. בנוסף לזה תבדקו באתרים מקצועיים מה הטווחים הדינמיים שהמצלמה מייצרת ואמינות הצבע. ****לחלק מגופי לייקה יש טווחים דינמיים נמוכים מאוד על אף הנקודה האדומה המגניבה

Nikon D800E + Zeiss milvus 18/2.8

תהליכי צילום

אחרי שהחצובה עומדת במקום והמצלמה מחוברת עם העדשה הנכונה להיכן שצריך, אני מחליט האם יש צורך בחשיפה ממושכת, ואם כן עד כמה. אני נמנע מלהגיע למקום של לובן מלא ומוחלט של המים (חוץ ממקרים בודדים שאני רוצה במתכוון "לפגוע" בצילום להוספת דרמה). המים לא צריכים להיות מולבנים לחלוטין, ויש צורך לשמור על הפרמטרים והפרטים שלהם. אני גם לא חושב שתמיד צריך למרוח אותם ולפעמים צריך להשאיר אותם חצי מרוחים או אפילו "מוקפאים". בררת המחדל האוטומטית של אנשים למרוח את המים היא שגויה וכל מקרה לגופו. בגלל שבארץ השמש היא חזקה, יש צורך לעבוד עם פילטר ND בעל יותר ספטופים ממקומות אחרים בעולם. אבל עדיין אני נימנע מלעבוד עם 15 סטופים. זה בהחלט מוגזם ברוב הגדול של המקרים. חשוב לשמור על פורפורציה ולא לאבד את הראש עם מריחות מטורפות. היציבות של ציוד הצילום מגיע לפני הכל, ואני עובד עם שלט או עם טיימר על מנת למנוע תזוזות. תזכרו שגם תריס של מצלמה חסרת מראה מייצר רעידות. חשוב גם להמנע מעבודה עם תריס אלקטרוני. תריס אלקטרוני למעשה סורק את החיישן שורה אחרי שורה ועד שהוא יסיים את השורה האחרונה יווצר עיוות בתמונה. תריס מכני הוא הנכון בצילום של חשיפה ממושכת או תנועה מהירה.

דבר נוסף שאני נמנע להפוך לבררת מחדל הוא צילום מזוית נמוכה, על מנת לייצר הולכת עין. מפני שכאשר אנחנו עומדים ומתפעלים מהנוף אנחנו מתפעלים בעמידה ולא בשכיבה על הריצפה. אם יש הולכת עין אז אני ייצר אותה גם בזוית צילום גבוהה יותר. זה לא אומר שלא צריך לצלם מזוית נמוכה, אבל צריך לבדוק האם באמת זה נכון או שסתם התרגלנו לצלם כך. יש מקרים, למשל כמו בצילום בגובה העיניים, שאני נכנס עם כל החצובה וציוד הצילום לתוך המים, על מנת לצלם מנמוך, ועשיתי את זה יותר מפעם אחת. כמובן זה משהו שעושים בקיץ, כשאין גלים גדולים מידי, וצריך לקחת בחשבון שיהיו תזוזות רציניות. דווקא במקרה כזה מצלמת פורמט ביינוני לא עדיפה לשימוש, מפני שהמצלמה "רואה" כל תזוזה ותזוזה, והייתי הולך על פול פריים של 24 מגה פיקסל. בתמונה הבאה שצילמתי עם חצובה מהגשר התלוי שמעל לנחל חרמון, בגלל שכל מי שהולך על הגשר מרעיד אותו עד מאוד, הגעתי ראשון לשמורה וישר רצתי לגשר התלוי להספיק לצלם ושהגיעו אנשים, וביקשתי מהם שלא לעלות על הגשר לכמה דקות...מה שאני מנסה לומר לכם זה שעל מנת להוציא תמונה טובה יש צורך להתאמץ והרבה

Nikon D610 + Nikkor 14-24/2.8

הדפסות

כמו שכבר הבנתם לצורך הדפסות איכות חשוב לעבוד עם מצלמה עם חיישן גדול יותר מקרופ, אחרת רואים "חוסר חדות", על אף שאין ובטח שמדפיסים בגדול. חשוב להבהיר כי לא כולם רואים את זה. זה דורש ניסיון בתחום ההדפסות על מנת לראות בעיה של רזולוציה בצילום. אבל אני יכול להגיד לכם שמספיק שתראו תמונה אחת שהודפסה בגדול מקובץ של חיישן של פורמט ביינוני לעומת הדפסה של חיישן קרופ, וההבנה תיצנח עלייכם ברגע אחד. טעות נפוצה היא להדפיס צילום נוף על בד, והסיבה לכך היא שבד הוא לא חלק מספיק על מנת להראות פרטים עדינים ורגישים שיש בצילום נוף. אומנם נכון שהיום זה מאוד נהוג להדפיס על בד, אבל תסבירו ללקוח שלכם (וזה כמובן תפקידכם) שעדיף על נייר איכותי. לבית הדפוס, מעבר לזה שכמובן שולחים קובץ TIFF, חשוב לודא שבית הדפוס באיכות מספיק גבוהה. תמיד תבקשו לראות הדפסות גדולות שהם עשו בעבר על מנת לדעת שזה בית דפוס איכותי מספיק לרמת הצילום שלכם. נייר ברמת Fine Art כמובן יצא הכי טוב, אבל המחיר בהתאם. אני ממליץ לכם ללכת לבית דפוס מקצועי לפחות פעם אחת (כמו דפוס אנטונינה. ומוזמנים להגיד שגיא גבע שלח אותכם) ולראות איך נראית הדפסת איכות של ממש. (זה תענוג לעיניים!) מהנקודה שתראו הדפסת איכות פעם אחת תוכלו לדעת למה כדאי להשקיע בהדפסות שלכם.

 צולם בזמן השפל כשאני עומד בעומק של מטר בתוך המים Nikon D610 + Nikkor 20 f/1.8 

Nikon D800E + Zeiss milvus 18/2.8