טווח דינמי רדוד בצילום

טווח דינמי רדוד בצילום

כולכם כבר יודעים מה זה טווח דינמי גדול בתמונה ועשיתי בעבר כתבה בנושא (קישור לכתבה) וגם לקרוא את ההסטוגרמה במצלמה שגם על הנושא הזה נעשתה כתבה בעבר (קישור לכתבה). אבל אני אזכיר בכמה מילים בודדות. כאשר ההסטוגרמה שמופיעה במצלמה או בתוכנה לעיבוד תמונה שאיתה אתם עובדים היא רחבה ותופסת את כל שטח הגרף מימין לשמאל אנחנו נראה את החלקים הבהירים ועד הכהים בתמונה מה שיוצר עושר  ועומק לתמונה

 טווח דינמי גבוה

כמו שרשמתי למעלה טווח דינמי גבוה מייצר עושר רב בתמונה גם ברמת הצבעים וגם ברמת העומק של התמונה. כאשר טווח דינמי גבוה ונכון לא מתייחס רק לקצוות של בין בהיר לכהה אלא גם לתתי עוצמות האור או הצבע. בצילום בשחור לבן אולי הכי קל להסביר את זה. תדמיינו עצמכם צילום שחור לבן אשר רואים בו שחור נקי ולבן נקי אבל אין תתי אפורים. אנחנו כמובן נראה טווח דינמי מלא אבל התמונה תראה מוקצנת וחסרת פורפורציות ולכן חשוב להשאיר את תתי האפורים בתמונה ולא לברוח לקצוות הטווח הדינמי כמובן שיש מקרים שהם רוצים בכוונה מסיבות אומנותיות לייצר טווחים מוקצנים אבל בגדול וברוב המקרים לייצר טווח דינמי רווח אבל עם תתי גוונים יהיה נכון יותר

 טווח דינמי מלא בין חלקים בהירים לכהים אבל עם תתי עוצמות בין שנייהם

 טווח דינמי מוקצן בין כהה לבהיר אבל ללא תתי "אפורים" מה שמקצין את התמונה או התוצאה הסופית שלה שזה אולי מייצר תמונה אומנותית או יצירתית אבל כמות הפרטים בתמונה קטנה במיוחד 

 גם בשחור לבן אפשר להגיע למצב של טווח דינמי עשיר מבחינת המידע ולייצר עומק 

 ואולי בשחור לבן הדברים יראו יותר ברורים להבנה על מה קורה כאשר מקצינים את הטווח הדימני. אומנם התמונה בעלת "שחור נקי" וגם "לבן נקי" אבל זה ייצר תמונה שטוחה. שוב אולי מדובר על משהו יצירתי אבל התוצאה מוקצנת. 

טווח דינמי רדוד

כמו שאתם רואים טווח דינמי מוסיף עומק ועושר לתמונה אבל כאשר מגדילים אותו לטווחי הקיצור אם זה בצבע ואם זה בשחור לבן אחנו נקבל תמונה מוקצנת. אבל מה יקרה אם נוריד את הטווח הדינמי ונקטין אותו? האם אפשר לקבל תוצאות טובות גם אם אין טווח דינמי מלא? אז התשובה היא שיש מקרים שדווקא טווח דינמי עדין ורדוד יותר רק יכול לשפר את התמונה. השאלה החשובה היא מתי נכון לעשות את זה וכיצד אפשר לדעת בזמן אמת מתי טווח דינמי רדוד ייתן תוצאה טובה יותר מטווח דינמי עמוק? בצילומי שקיעה וזריחה בחלק גדול מהמקרים טווח דינמי מלא יגרום להקטנה של הפרטים הקטנים מפני ששחור נקי מקטין את היכולת לראות את הפרטים שנימצאים בצל. אם זה גלי הים או הרים וצימחיה שנימצאים בתוך התמונה. הדבר נכון גם כאשר אנחנו מצלמים מקומות עם הרבה אור וצל בימי הקיץ החמים במדבר לדוגמה. כמו בתמונת השחור לבן למעלה שצולמה ביום שימשי בפארק תימנע אבל הדבר יהיה נכון גם בצילומי כנסיה לדוגמה ששם אור השמש שנכנסת דרך החלון עומדת בקונטרסט גדול ביחס לכנסיה החשוכה יחסית. הפתרון בכל המקרים האלה של הורדת צריבות בעיבוד תמונה רק תייצר כתם אפור ולא טווח דינמי שטוח וזה "לא יפה" ברוב המקרים ורק גורע מהתמונה.

 טווח דינמי רדוד בשקיעה במצפה רמון מאפשרת לשמור על הפרטים שיש בהרים בתמונה במקום שהם יהיו חשוכים מידי 

 גם במקרה של התמונה הזאת שצולמה באור יום, טווח דינמי רדוד אפשר לשמר את כל הפרטים הקטנים ביותר בגווני המים והאבנים שנימצאות במים. טווח דינמי עמוק עם שחור נקי היה מעלים לחלוטין את תתי הגוונים של האבנים בנחל ואת המים של הנחל הזורם. 

 גם במקרה הזה טווח דינמי רדוד אפשר לשמר את כל הפרטים בחול המדבר וגם את כל הקמטים שיש בבלון. שמים צרובים במקרה הזה לא בהכרח היו תורמים ויותר מזה ששמים צרובים לא היו מאפשרים לצופה להבין את האובך שהיה בזמן הצילום. 

 טווח דינמי גדול אך נישלט מאפשר לייצר דרמה כמו במקרה הזה. הבנה של המשמעות של טווח דינמי רדוד או עמוק מאפשר לייצר את התמונה הרצויה בכל מצב