חשיבות הצמצם בצילומי נוף

חשיבות הצמצם בצילומי נוף

תמיד כשמדברים על צילום נוף מדברים על עבודה בצמצם כמה שיותר סגור ומשתמשים במונח 'מרחק היפר פוקלי'. אך האם באמת צריך לעבוד תמיד עם צמצם סגור ואם כן אז למה? ועד כמה צמצם צריך להיות סגור? ובכלל את מי מעניין המרחק ההיפר פוקלי הזה?

Fujifilm GFX 50R + GF 23mm f/2.8 @f/11

חשיבות הצמצם הסגור

בצילום נוף יש חשיבות לצמצם הנבחר, מפני שצמצם זה לא רק כמות האור הנכנסת אלא גם עומק השדה, שזה אומר עד כמה דברים יהיו בפוקוס. האם רק העצים הקרובים יהיו בפוקוס, או רק העצים הרחוקים, או אולי שניהם, וכאן תפקיד הצמצם נכנס לפעולה. ככל שהצמצם יותר פתוח כך עומק השדה יהיה קטן יותר. לדוגמה, אם אני אצלם עם צמצם מאוד פתוח, לדוגמה צמצם ,4 בצילום נוף אז רק האובייקט הקרוב ביותר יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש כמו בתמונה הבאה:

Fujifilm GFX 100II + GF 23mm f/4 @f/4

אם אני אתחיל לסגור את הצמצם, עומק השדה יגדל וכך יותר דברים יהיו בפוקוס. למשל בדוגמה הבאה, אפשר לראות שגם הענפים הרחוקים יותר של העץ בפוקוס וגם העשב שמאחורי העץ. במקרה הזה התמונה צולמה עם אותה המצלמה ואותה העדשה רק עם צמצם 14

Fujifilm GFX 100II + GF 23mm f/4 @f/14

אם אני ארצה עומק שדה גדול עוד יותר, וזה על מנת שגם החלק הקרוב ביותר בתמונה יהיה בפוקוס, שזה הענף במקרה הזה, וגם שהעצים הרחוקים ביותר יהיו בפוקוס, אני אסגור את הצמצם עוד יותר. כמו בדוגמה הבאה, שסגרתי את הצמצם ל 22, וכמו שאתם רואים כל עומק התמונה (כלומר עומק שדה מלא) נמצא בפוקוס

Fujifilm GFX 100II + GF 23mm f/4 @f/22

טעות נפוצה היא לסגור את הצמצם למקסימום, על מנת לקבל עומק שדה מקסימלי. בגדול זה נכון. אם נסגור את הצמצם למקסימום נקבל עומק שדה מקסימלי, אבל יש כאן בעיה והיא האופטיקה של העדשה עצמה. כלומר, הדרך בה עדשות בנויות. כאשר סוגרים את הצמצם לחלוטין החדות של כל התמונה אם מקרוב ואם מרחוק יורדת בחמישים אחוז, וזה נכון בכל העדשות בעולם. כאשר סוגרים את הצמצם למקסימום התמונה הופכת להיות מטושטשת, ולכן אומנם צריך לדעת לסגור את הצמצם, אבל אף פעם לא למקסימום של העדשה. אפשר לראות את בעיית החדות שיורדת בצילום הבא, שצולם עם הצמצם הכי סגור בעדשה זו

Fujifilm GFX 100II + GF 23mm f/4 @f/32

מרחק היפר פוקלי

מרחק היפר פוקלי הוא לא משהו מסובך להבנה בכלל, ואני אפשט אותו עד כמה שאפשר. בכל עדשה יש מרחק מינימלי שאם נשתמש בו עם צמצם סגור גם האובייקט הקרוב וגם קו האופק יהיו בפוקוס. לדוגמה, בעדשת: Nikon 20mm f/1.8G אם נצלם סלע ממרחק של 1.5 מטר וצמצם 20 הכל יהיה בפוקוס. כלומר, גם הסלע הקרוב יהיה בפוקוס וגם קו האופק יהיה בפוקוס. כמו בתמונה הזאת:

כמו שאתם רואים גם הסלע הקרוב בפוקוס וגם קו האופק

אם הייתי מצלם עם צמצם יותר פתוח, כמו לדוגמה צמצם 8, המרחק ההיפר פוקלי היה מתקצר, ועל מנת שגם הסלע יהיה בפוקוס וגם קו האופק הייתי צריך לצלם את הסלע ממרחק של 4 מטר. לסיכום, מרחק היפר פוקלי בסך הכל קובע את המרחק המינימלי בייננו לבין האובייקט הקרוב על מנת להגיע לעומק שדה מלא.

לכל עדשה יש מרחק היפר פוקלי אחר, ואין חוק שתקף לכל העדשות. כך שלעדשת 20מ"מ של יצרן אחד יהיה מרחק היפר פוקלי אחר בצמצם 20. רוב היצרנים לא מציינים את הנתון הזה, וחלקם אפילו לא בודקים את הנתונים האלו ובודקים רק את המרחק ההיפר פוקלי בצמצם סגור בלבד, והצלם צריך לגלות את הנתון הזה בעצמו על ידי ניסוי וטעייה. לפעמים המספרים הם בהפרשים קטנים מאוד, וזה יכול להשתנות בין 1.8 מטר ל 1.9 מטר, ולוקח זמן לגלות את הנתון המדוייק, למרות שלרוב זה לא באמת חשוב המספר המדוייק. אפשר למשל בעדשות 20 מ"מ באופן קבוע לצלם את האובייקט הקרוב ממרחק של 2 מטר וקצת ואז תמיד הכל יהיה בפוקוס, וכך לפתור את הבעיה. ישנם יצרנים שכן נותנים מידע מדוייק על המרחק ההיפר פוקלי בכל צמצם, כמו לדוגמה אצל חברת  Zeiss ששם הם מפרטים את המידע הזה כמו שצריך

Zeiss Milvus 18mm f/2.8 אפשר לראות בטבלה הזאת פרוט מלא על המרחק ההיפר פוקלי בכל צמצם

לסיכום

-דבר ראשון: על מנת להגיע לעומק שדה גדול יש צורך לסגור את הצמצם שלב אחד לפני המקסימום של העדשה, אך צריך להזהר מלסגור את הצמצם למקסימום מפני שאז החדות יורדת משמעותית.

-דבר שני: מרחק היפר פוקלי הוא בסך הכל נתון אשר מתאר את המרחק המינמלי שצריך להיות מהאובייקט על מנת להגיע לפוקוס עד האין סוף, ובכל עדשה זה נתון אחר, וגם בכל צמצם. לא חייבים לדעת את המספר המדוייק ואפשר על ידי ניסוי וטעייה לגלות את זה לבד במקרה, והייצרן לא מציין זאת במפורט.

-דבר שלישי: אומנם לא ציינתי זאת אבל לא תמיד כדאי לצלם בעומק שדה מקסימלי, ולפעמים עדיף שעומק השדה יהיה רדוד. כמו לדוגמה בתמונה הבאה, כאשר אם עומק השדה היה גדול הקווים הדקים של הגדר היו נעלמים בתוך התמונה, ועל מנת לשמור עלייהם פתחתי את הצמצם

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8 @f/4

לסיום אומנם לרוב כדאי לצלם נוף בצמצם סגור, כדאי שתנסו מידי פעם לראות אולי דוקא הפעם גם עומק שדה רדוד יהיה נכון לכם

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8 @f/13

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8 @f/5.6