הערמת פוקוס

הערמת פוקוס

לפני שאני אתחיל להסביר איך לעשות הערמת פוקוס, צריך להסביר מדוע לעשות הערמת פוקוס, ובאיזה תחומי צילום אנחנו בכלל צריכים הערמת פוקוס. האם צריך את זה בצילומי מוצר ומקרו בלבד או גם בצילומי נוף? ומה הקשיים בהערמת פוקוס בצילומי מקרו וכיצד מתמודדים איתם. 

למה לעשות הערמת פוקוס

הערמת פוקוס עושים כאשר עומק השדה הרצוי גדול יותר ממה שהעדשה מאפשר לעשות. אולי הדוגמה הכי ברורה תיהיה בצילום מקרו של חרקים או פרחים. לא משנה כמה הצמצם שלנו סגור (ולכן, כמובן, עובדים עם פלש בצילומי מקרו) עדיין לא כל החרק יהיה בפוקוס כאשר מצלמים אותו מקדימה, וזה כמובן מפני שעומק השדה קטן מידי. אם אנחנו נרצה שכל החרק יהיה בפוקוס, על אף שמצלמים אותו מקדימה, אנחנו נצטרך לעשות הערמת פוקוס. זה נכון גם בצילומי נוף. אומנם לעדשות רחבות זוית יש מרחק היפר פוקאלי מספיק "עמוק", שמאפשר לייצר עומק שדה גדול, אך עדיין יש גבול, ואם נרצה שהאובייקט או הצמח שנמצא במרחק של סנטימטרים בודדים מאיתנו יהיה בפוקוס וגם קו האופק, אז הערמת פוקוס הכרחית גם כן. גם בצילומי מוצר ומזון אנחנו נתקלים בבעיה דומה. אומנם בצילומי מזון לפעמים במתכוון אני עובד עם צמצם פתוח, על מנת לייצר עומק שדה רדוד, ועל ידי כך להדגיש את "החלק הטעים" של המנה, עדיין יש מצבים בהם אני צריך שהכל יהיה בפוקוס, ואז יש צורך בהערמת פוקוס.

המטוס ביער במגנים

הערמת פוקוס בצילום נוף

כמו שהזכרתי מקודם, לרוב בצילום נוף אין צורך בהערמת פוקוס, מפני שעדשות רחבות זוית בנויות בצורה כזאת שהמרחק ההיפר פוקאלי שלהם גדול. לרוב כשעובדים עם עדשת 20 מ"מ, אפשר לצלם בעזרת צמצם סגור של נגיד 18 ממרחק של מטר וחצי והלאה, והכל יהיה בפוקוס. אבל יש מצבים כמו בצילום למעלה, של המטוס ביער המגנים, שרציתי שגם המנוע שהיה קרוב מאוד למצלמה (במרחק של 30 ס"מ) יהיה בפוקוס וגם קו האופק של העצים יהיה בפוקוס, ולשם כך הייתי צריך לעשות הערמת פוקוס. התהליך בעיקרון הוא מאוד פשוט. מפקסים לנקודה הקרובה ביותר שאנחנו רוצים שתהיה בפוקוס, ובודקים עד "איזה עומק לתוך התמונה" הפוקוס נישמר. את הפריים הבא אני לוקח כשנקודת ההתחלה של הפוקוס תהיה כמה סנטימטרים לפני "קצה עומק השדה" של התמונה הקודמת, וכך הלאה. בצילומי נוף, לרוב ארבעה פריימים מספיקים לייצר תמונה של עומק שדה מלא. לאחר מכן כל שנישאר זה להכניס את כל התמונות לתוכנה (בהמשך הכתבה אני אפרט בנושא), ולבנות תמונה אחת עם עומק שדה מלא.

הערמת פוקוס בצילומי מוצר

בצילומי מוצר או חפצים ארכיאולוגים (כמו בתמונה למטה), חייבים לעשות הערמת פוקוס, מפני שעובדים עם עדשת מקרו. הסיבה לעבודה עם עדשת מקרו היא שעדשת מקרו שומרת את כל הפרטים הקטנים ביותר של האובייקט המצולם, וזה לא משנה אם מדובר על פורטרט, חרק או כל חפץ אחר. עדשת מקרו מאפשרת לראות כל פרט מילמטרי, עד רמה שאפשר לראות את נקבוביות העור כשמצלמים עם עדשת מקרו פורטרטים. לכן הרבה צלמי פורטרטים מעדיפים לצלם עם עדשות מקרו. אך עם עדשת מקרו יש בעיה, וזה עומק השדה הרדוד שלה. אם נצלם עם עדשת 50 מ"מ עם צמצם 8, לעומת עדשת מקרו עם צמצם 8, נוכל לראות בברור כי אצל עדשת המקרו עומק השדה טיפה רדוד יותר. ולמה זה? מפני שאלמנטים וסידור האלמנטים מייצר אולי חדות ופרטים, אבל עומק שדה רדוד יותר, ולכן אנחנו לא רק עובדים עם פלש (מה שמאפשר עבודה בצמצמים סגורים יותר), אלא גם מייצרים עומק שדה גדול יותר. כשאנחנו מצלמים מוצר, או במקרה הזה של הפיל, כמות הפריימים יכולה להגיע גם ל 70 פריימים, שאותם יקח יותר זמן למחשב לחבר ביחד. כמה זמן זה יקח? זה כמובן תלוי ביכולות של המחשב שלכם. שימו לב שהפיל צולם באלכסון, מה שהצריך צילום של כמה עשרות פריימים.החפץ שדרש הכי הרבה פריימים שיצא לי לצלם דרש מעל למאה פריימים ליצור תמונה בודדת עם עומק שדה מלא.

פסל של פיל הודי

צילום חרקים ופרחים

אני אתחיל עם צילום פרחים. הדרך לצלם היא דומה בצילומי מוצר ונוף. כלומר, לפקס על הנקודה הקרובה ביותר, ובצילום הבא לעשות חפיפה עם קצה התמונה הקודמת, וכך הלאה עד שהגענו לפוקוס מלא. רק שבמקרה זה, יהיה צורך או להביא את הפרח לסטודיו, או לחסום את הרוח על ידי התיק גב או משהו אחר, כדי שהפרח לא יזוז ויווצר טישטוש. כשאני יוצא לצילומי פרחים אני הרבה פעמים מביא איתי משטח קטן, על מנת לחסום את הרוח, כדי שהפרח לא יזוז. גם כאן יש צורך בכמות פריימים גדולה יחסית, כדי לייצר עומק שדה מלא. בצילום חרקים הבעיה גדולה יותר, מכיוון שלחרק יש רצון ללכת מהמצלמה עם העדשה שמולו, ואנחנו עם הגודל שלנו בטח ובטח גורמים לחרק לרצות לברוח. אבל גם לזה יש פיתרון, וזה לצאת לצלם בשעות הבוקר המוקדמות. נכון שזה דורש לקום ממש מוקדם אבל אפשרי. חרקים זקוקים לאור שמש על מנת לזוז, ובשעות הבוקר המוקדמות באביב לוקח זמן לחרקים להתחמם, והם עומדים במקום מבלי לזוז עד שמסיימים לצלם אותם. אופציה נוספת היא להביא את החרק לסטודיו ולצלם אותו שם, וזה קל יותר. אבל כמובן שלשם כך צריך להרוג אותו, וזה לא ממש הכרחי ברוב המקרים. גם אצל חרקים, ובעיקר את חרקים גדולים, כמות הפריימים יכולה להיות גדולה מאוד, עשרות פריימים לחרק בודד.

תוכנת המחשב

יש כמה תוכנות מחשב לעשות הערמת פוקוס. בישראל התוכנה הנפוצה ביותר היא תוכנת פוטושופ, וזה נכון אצל הרבה צלמים בהרבה תחומי צילום. עם זאת, בחו"ל התוכנה פחות בשימוש אצל צלמים ויותר משמשת לתהליך האחרון, כאשר רוצים לעשות משהו שהוא ברמת הגרפיקה, ויותר משתמשים בתוכנות לעיבוד תמונה מקצועיות כגון CaptureOne, ורק אם צריך עוברים לתוכנת פוטושופ. לכן הרבה מהצלמים המקצועיים שעושים עיבוד תמונה עובדים עם תוכנה שהיא יעודית למטרה הזאת בלבד. ישנן שתי תוכנות, אחת תוצרת גרמניה ואחת אמריקאית, שהן התוכנות המפורסמות ביותר. התוכנה שאני עובד איתה לצורך הערמת פוקוס היא תוצרת גרמניה, והיא לא רק מהטובות ביותר שיש בשוק העולמי, אלא היא גם מהתוכנות הזולות בתחום, והיא עולה בערך 80 דולר לקניה של פעם אחת, ומהנקודה הזאת התוכנה שלכם לכל החיים ללא צורך להוסיף עוד כסף על שידרוגים או תשלום חודשי אין סופי כמו אצל פוטושופ. התוכנה היא: Zerene Stacker המופרסמת. התוכנה לא רק שהיא קלת משקל על המחשב, אלא היא גם מראה האם יש מקומות שהפוקוס התפספס על ידיכם במהלך הצילום, שתוכלו לדעת איפה לתקן את העבודה שלכם. לפעמים זה ברמה של להשלים פריים בודד שיפתור את הבעיה, וזה חוסך הרבה עבודה כאשר עובדים בסטודיו, ולכן אני מעדיף לעבוד איתה. כל מה שצריך לעשות זה להכניס את התמונות לתוכנה ולתת לה הוראה לבצע איחוד תמונות וזה הכל.

***להדרכה בנושא הערמת פוקוס מוזמנים לפנות אלי