העברת מסר

העברת מסר

לפעמים אני לא רוצה, או לא מנסה, להעביר מסר ספציפי לצופה גם לא משהו פוליטי או אולי חברתי, אלא, אני נמצא במקום שבו אני עובר  תהליך פנימי דרך יצירת הצילום. במקרה זה, הצופה לא מקבל מסר מסויים אלא מקבל תמונה שעליו לתרגם/ לפענח בעצמו. התרגום יהיה בהתאם לחוויות הנפשיות שהצופה עצמו עבר במהלך חייו, בהתאם לסך ההיסטוריה האישית של המתבונן. "המטרה" היא לאפשר לצופה לעבור תהליך הדומה לזה שאני עובר במהלך יצירת הצילום. ושנינו עוברים תהליך של חיפוש, של הבנה ושל מודעות ביחד.
העברת המסר בכל תחום אומנות הוא חשוב ומטבע הדברים אתמקד בתחום הצילום. היום כשהמצלמות זמינות יותר ו"חכמות יותר", ישנה תחושה שיש פחות צורך בידע בצילום. גם הקלות של הצגת התמונות שהיום לא ממהרים להדפיס אותם, מאפשרת לראות צילומים בכל מקום, ולכן פחות חשובה איכות התמונה, בטח באתרים כמו פייסבוק אשר לא שומר על איכות התמונה. עם זאת, אפשר בקלות להבדיל בין תמונות של צלם בתחילת דרכו לצלם מקצועי שלמד אומנות . ההבדלים ניכרים החל מהבחירה המדוייקת של נתוני הצילום, שימוש בפלשים, בחירת העדשה הנכונה לתמונה הנכונה, ועד בנית הקומפוזיציה הנכונה.
המטרה בצילום היא לא רק לייצר צילום נכון או טוב מהצד הטכני, אלא גם להצליח להעביר משהו את הצופה. אם זה לעורר בו רגש או להעביר מסר למתבונן. כאן אפשר לראות הבדלים ברורים יותר בין צלמים בתחילת דרכם או צלמים טכניים, לבין אנשים העוסקים בתחום האומנות אשר מחפשים למצוא את הדרך להעביר את הרגשות שלהם באמצעות התמונה לצופה. אם למשל נבקש משלושה צלמים לצלם ברק נורה מהשמים, אז אפשר שהראשון  ילכוד ברק חד וברור מאוד וישמח לעצמו כי "ואוו הוא ממש הצליח לתפוס ברק". צלם טבע מקצועי יותר יתפוס את אותו הברק אבל בתוך קומפוזיציה אשר תתרום לתמונה ותוסיף מימד של דרמה שיגרום לצופה להתפלא על יופיו וכוחו של הטבע. צלם שעוסק בתחום האומנות לא בהכרך יתפוס תמונה מעולה של הברק. אולי ברגע הראשון אפילו לא יהיה ברור לצופה שזה ברק, אבל הצלם יצליח לעורר משהו בצופים, אם זה פחד או תחושה של סוף, או אולי געגועים.

אחרי שצלם שולט בצד הטכני, הצעד הבא שהוא צריך לשאוף אליו הוא העברת המסר או תאור הרגש. אבל לפני  שנעסוק בהעברת רגש באמצעות תמונה, אני רוצה להגיד כמה מילים על החשיבות של ידע טכני בצילום. הסיבה שכל כך חשוב לדעת לשלוט בצד הטכני של הצילום כגון בכירה נכונה של צמצם, מהירות סגר מדוייקת, איזון לבן ועוד, היא מכיוון שהיד הטכני נותן לנו את הכלים הדרושים להצליח להעביר מסר מדוייק יותר. לדוגמה, שליטה בתאורה באמצעות פלשים מאפשרת לנו לשלוט באור בתוך התמונה, ולדאוג לכך שזויות האור וכמות האור בתמונה יהיו מדוייקים מאוד. שליטה נכונה במהירות הסגר ובמפתח הצמצם, מאפשרת לנו לשלוט  בחדות האובייקט שלנו ובמידת הפרדתו מהרקע. שליטה באיזון הלבן  מאפשרת לצלם בחירה באיזה צבע האובייקט יהיה וגם כמה קונטרסט או תתי גוונים יהיו בצילום שחור לבן. ללא ידע בפרטים הטכניים של צילום יהיה מאוד קשה לשלוט באיך וכיצד אנחנו נתקשר עם הצופה.

ישנן שתי דרכים עיקריות שאפשר בעזרתן להעביר מסר. הראשונה היא להתחיל תהליך של דיאלוג ברור על נושא מסויים, דבר שמוביל לסידרת עבודות, כמו שרואים בגלריות רציניות אשר מציגות תערוכה שכל העבודות בה סובבות סביב נושא אחד מסויים. הדרך השניה מבוססת על הבנה של התהליכים שאני עובר במקום שאני נמצא בו. הפעם אתמקד בדרך השניה. הבנה של המקום שאני נמצא בו, של מה שעובר עלי

בתהליך הזה אני מנסה להבין מה עובר עלי כשאני מגיע למקום מסויים. מה אני מרגיש? אם אני אחרי יום ארוך, לדוגמה, האם אני עייף. אם כן, כיצד אני מעביר את תחושת העייפות בצילום איך אני מסביר לצופה את הרגשת העייפות והרצון לנוח, את הרצון שלי לשבת בשקט ולחשוב לבד כמה דקות. לתת למחשבות לנדוד אל תוך החלל. לאפשר לשרירים לנוח. איך אני יכול להעביר לצופה את תחושת העיפות המנטלית שעוטפת אותי? את הבדידות שמלווה אותי בזמן שאני עם עצמי.
הדרך הנכונה היא להתחיל תהליך שבו אני רואה מה קורה סביבי. מה גורם לי להרגיש את הדברים האלה. כאשר אני רוצה לצלם משהו אני מתחיל ברצף שאלות של מה שאני מרגיש ולמה אני מרגיש את מה שאני מרגיש כאן ועכשיו. משהו במקום בו אני עומד כרגע גורם לי להרגיש רגוע או געגועים לאישתי, לילדים, בדידות, שלוה, שימחה או כל רגש אחר. החוכמה היא להצליח ולזהות את ההקשרים האלו. להבין למה השמים השחורים עם המדורה גורמים לי להרגיש רגע של בדידות עם שלוה של סוף יום. להצליח ולהבין למה הכיסא הבודד מזכיר לי כמה אני עייף. בתמונת שביל החלב למעלה זה בדיוק מה שקרה.
התמונה צולמה אחרי סדנת צילום כוכבים במצפה רמון. הסדנה נגמרה בשעה אחת בלילה אחרי יום ארוך של עבודה. במהלך הסדנה הייתי כולי מלא באנרגיות של עבודה והתרוצצתי בין התלמידים, בניתי אלמנטים לצילום, והסברתי את החומר הנלמד. כשהסדנה נגמרה, כמה מהתלמידים החליטו להשאר במקום בלילה, החזירו לחיים את מדורת הסיירים הקטנה שהדלקתי לצילומים והתחילה לדעוך, מיקמו שני כיסאות ממול המדורה וישבו לקשקש. אני נשארתי לצלם במקום. אחרי כמה זמן עייפות נפלה עלי. כל האנרגיות שהיו לי נעלמו להם עם כל דקה שחלפה לה. כל היום הארוך התיישב עלי. כל הדברים שהטרידו אותי עלו בבת אחת. שהסתכלתי על השמיים זרועי הכוכבים הבנתי כמה אני קטן.
כל נקודת אור בשמים זרועים הכוכבים היא שמש. סביב כל שמש שניה יש כוכבי לכת. איזו כמות עצומה של כוכבים יש שם למעלה. והינה אני כאן עם חצובה ומצלמה עומד לבד כמה מטרים מהמדורה בחושך שהדבר היחיד שמאיר אותי זה אור המדורה מרחוק. אפילו לא הצלחתי לשמוע על מה הם מדברים. רק לחשושים קטנים. הייתי לבד. אבל לא לבד במובן הרע, אלא לבד עם המחשבות שלי. לבד עם כוכבי השמים. אני ושביל החלב ברגע אינטמי. ברגע שאחד התלמידים קם ממקומו והשאיר כיסא ריק הבנתי שזה הזמן ללחוץ על הכפתור. אדם יושב לבד ממול המדורה בשמי הלילה השחורים ולידו כיסא ריק. רק הוא והכוכבים. אור המדורה צובע בכתום רך את המדבר השחור. להבות לוחשות ושקט מסביב. בדיוק כמו שהרגשתי

אומנם לא מדובר פה על תהליך מורכב של נושא מסויים שעליו אני עובד תקופה מסויימת. על סידרה שתערוכה תצא ממנה. אלא תהליך של חיפוש עם עצמי. ניסיון להבין את התהליכים שאני עובר ביני לבין עצמי במקום. אין לי מסר ספציפי להעביר לצופה מעבר לרצון להעביר את התהליך פנימי שלי, והצופה עובר את התהליך הזה יחד איתי

כך צריך להיות בכל פעם כשאתם יוצאים לצלם. קודם כל להיות מודעים למה שעובר אליכם כרגע, ורק אז להתחיל לצלם.
כמובן שבשביל זה יש צורך להבין בצד הטכני של צילום. לדוגמה, בצילומי לילה צריך לדעת איזה ציוד צילום צריך מה ההבדלים בין הגופים והעדשת ומי מהם הכי מתאים למטרה. צריך לדעת לבחור את הנתונים הטכנים הנכונים, אבל הכי חשוב זה להבין מה עובר עליכם עכשיו. ממש בזה הרגע, ואיך להעביר את זה לצופה. הסיבה לכך היא שברגע שאצל הצופה מתחילים להתעורר רגשות מתוך החוויות שהוא חווה במהלך חייו, גם הוא יצליח להתחבר לצילום שלנו, וגם יזכור אותו יותר טוב.

בשביל זה צריך ללמוד, ולימודי אומנות חשובים לפעמים הרבה יותר מלימוד טכני בצילום. מפני שאם אנחנו לא יודעים להעביר משהו לצופה, לעורר בו משהו, אז מה עשינו חוץ מסתם עוד תמונה יפה?
נכון זה נשמע קשה לשמוע שאין דבר בתמונה שהיא יפה, וזה לא שאני אומר לפסיק לצלם תמונות יפות, אבל אני כן אומר שאם כבר מצלמים תמונה יפה, אז שיהיה משהו מאחוריה, שהוא מעבר למשהו יפה, משהו ויזואלי

אני מקוה שבעקבות המילים האלה, בפעם הבאה כשאתם יוצאים לצלם, שניה לפני שאתם תלחצו על הכפתור, תבדקו מה קורה איתכם ואיך רואים את זה בתמונה

מוזמנים להאיר, להגיב ולשאול בתגובות או במייל