המדריך הקצר למופשט בצילום

 המדריך הקצר למופשט בצילום

אומנות מופשטת נראת מוזרה להרבה אנשים ואני חושב שיש צורך להסביר את מה שעומד מאחורי הקונספט הזה ויותר מזה מה עומד ומה ההגדרות של מופשט בצילום. כאשר מופשט בצילום הוא חולש על ספקטרום רחב יותר ממופשט בציור. אפשר למצוא מופשט בכל תחום של אומנות אבל אני אתמקד במופשט בציור בקצרה ולאחר מכן אסביר מזה מופשט בצילום כך שזה יהיה לכם פחות זר ומוזר. זה לא אומר שאתם צריכים לאהוב את זה אבל כן צריכים להבין יותר טוב ולקבל את העובדה שיש מופשט בצילום. 

Mark Rothko

מזה בכלל מופשט ומי צריך את זה?

מופשט מגיע מהראיון או מהצורך לפשט דברים עד הסוף ולא בהכרח רק לעשות אותם "בפשטות". לדוגמה לצייר איש של קווים של רגליים, ידיים וגוף עם עיגול בתור ראש זו הפשטה של דברים כלומר לצייר בפשטות משהו מורכב יותר כמו לצייר בן אדם ואת זה אנחנו יכולים לראות בסמלים שונים בכל מקום אפילו על דלת השירותים כאשר רוצים להציג בפשטות ובצורה סימלית/בצורה סימבולית אשה וגבר. אבל זה לא מופשט. למה זה? מפני שזאת הפשטה אשר שומרת על פיגורה וזה כבר ניכנס לתחום אחר. במופשט אין פיגורה. או לפחות אין פיגורה בעלת משמעות. לדוגמה יש ציוריי מופשט שמכילים צורות גאומטריות אבל עדיין אין פיגורה בעלת משמעות או תוכן אשר באה לייצג דמות או אובייקט ספציפי. אז כמו שאתם רואים מופשט "מכיל" הפשטה "מלאה" של הדברים ללא שום פיגורה או הבנה על מה מדובר בציור (אני מודה שזאת דרך מאוד פשטנית לתאר מופשט אבל אולי כך ברורה יותר). טוב עכשיו שיש לכם הבנה או הכיוון הנכון של מה זה מופשט זה הזמן לשאול למה לעסוק או ליצור מופשט? מה רע בפיגורה ואיך לכל הרוחות זה בכלל מוגדר כאומנות? התשובה ללמה לעסוק במופשט היא מגיע מהצורך של האומן להצליח לתאר דברים שהם ריגשיים או מחשבתיים כאשר בהרגשה או ההסתכלות של האומן הכנסת פיגורה לא תתאר נכון את מה שהוא רוצה להעביר או אולי יותר נכון להגיד "שהראיה" של האומן כלפי אותו נושא היא "ראיה מופשטת" והוא עצמו "לא רואה פיגורה" בתוך המחשבה שלו. כלומר מופשט הוא לא עוד קישקוש על בד לציור אלא ראיה שונה. דרך התבוננות על דברים בצורה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים ביום יום. יתכן שקשה לדמיין מצב שאנחנו "ניראה" דברים בצורה מופשטת וללא פיגורה ברורה. אבל את זה אפשר להגיד על עוד דברים. לדוגמה כלב לא רואה את העולם כמו שאנחנו רואים. אומנם יש לכלב תמונה ויזואלית אבל היא פחות מוצלחת משלנו ויותר מזה יש לכלב "תמונת ריח" שלי אישית קשה לדמיין כיצד נראת "תמונת ריח" של העולם אבל זה מה שיש לכלב שילוב של תמונת ריח וראיה.

בציור למעלה של הצייר המפורסם (Mark Rothko) אשר התמקד בציור "שדות של צבע" אפשר לראות שהוא עסק ו"ראה את המופשט" שדות הצבע של רוטקו הם למעשה הרגשות שלו שמתוארות בעזרת צבע (שרובם היו דיכאון יותר מכל דבר אחר והוא גם התאבד בגיל 67 מתוך דיכאון) אני אנסה להסביר איך יתכן שזה מתאר רגשות, אותם משטחי צבע. תדמיינו לעצמכם חדר שצבוע כולו בצבע ירוק זוהר או אדום, צהוב או שחור. אתם בטח מבינים שכל צבע היה משפיע עלייכם מבחינה ריגשית אחרת. לשבת בתוך חדר בצבע ירוק זוהר מרגיש אחרת לחלוטין מחדר שכולו צבוע בשחור. כך גם שדות הצבע של רוטקו מתארים רגשות שונים ומעוררות רגשות שונים. משטחי הצבע של רוטקו צויירו על בדי ציור שמגיעים לגדלים של גם ארבע מטר. לעמוד ממול משטח של ארבע מטר כאשר הצבע עוטף אתכם מכל מקום משפיע על ההרגשה שלכם. זה לא משנה אם אתם אוהבים את הסגנון או לא ואתם בטח בכלל לא צריכים לאהוב את זה. אי אפשר לאהוב את כל סגנונות הציור והצילום אבל כן צריך להבין אותם ולהבין שיש להם מקום בעולם האומנות. 

Anselm Kiefer

למה כל כך קשה להבין אותו?

למה כל כך קשה להבין מופשט? ולא רק מופשט יש הרבה סגנונות שנראה שמבלי ללמוד אומנות אי אפשר להבין אותם או בכלל למה הם מוגדרים כאומנות. מדוע זה? הסיבה היא לא קשורה דווקא למופשט אלא לאומנות בכלל לאורך ההיסטוריה. אומנות כמעט ומעולם לא הייתה נגישה לציבור הרחב. אומנות הייתה נגישה לאצולה או לאנשים בעלי ממון. אם מדובר על אומנות עתיקה כמו פסיפסים אז אפשר למצוא אותה באמבטיות של קיסר רומא ועשירים בתקופתו. גם בפומפי אנחנו יכולים לראות את ציורי הקיר והפסיפסים המפורסמים אצל עשירי העיר בלבד. כך גם בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה אפשר לראות ציורי פורטרטים, פסלים וציורי קיר אצל בעלי הממון בלבד. למעשה אומנות התחילה להיות נגישה לציבור הרחב בכנסיות שהציבור הרחב הגיע אלייהם והאמנות הזאת (ציורי הקיר בכנסיות) היו בנושאי דת בלבד. כך שחוץ מציור "ראליסטי" הציבור לא נחשף למשהו אחר. כאשר האומנות הקלסית פינתה את מקומה לאומנות מודרנית יותר כמו אקספרסיוניזם , סוריאליזם, קוביזם ובטח שמופשט רק המבקרים בגלריות לאומנות, מוזאונים ומי שלמד אומנות נחשף אל האומנות והבין אותה וזה יצר פער שהלך וגדל עם השנים בין הציבור הכללי לבין הבנת האומנות שכבר לא נישארה תחת הגדרות הריאליזם וזה מה שגורם לאומנות המופשט לא להיות מובנת. ללא השכלה באומנות והתעניינות בנושא היא תמשיך להיות לא מובנת לציבור הרחב. בנוסף לזה עולם האומנות (האומנים עצמם) לא מנסים להסביר או להיות נגישים לציבור הרחב מה שמשאיר את הפאר במקומו. 

works of the photographer kashya hildebrand

מה גבולות המופשט בצילום?

בתחום הצילום הגבולות של מה מוגדר כמופשט ומה לא הם גמישים יותר מאשר בציור או פיסול ולמעשה אין קו ברור לגבולות המופשט. הטווח הגדול הזה מאפשר יצירתיות גדולה הרבה יותר מציור וגמישות מחשבתית שאני דווקא מרוצה ממנה. למעשה לא רק שיש מקום לפיגורה בתוך המופשט של הצילום אלא גם יש מקום לדברים שברור לנו מה האובייקט המצולם ואפילו בצורה ברורה לחלוטין ואיך יתכן שזה אפשרי יהיה במופשט? ובכן מפני שהסיבה כמו שכתבתי למעלה שמופשט לא עוסק "בקישקוש" או כתמים אלא עוסק במחשבה מופשטת בדרך הסתכלות מופשטת וכך קרה שבצילום אין צורך להשאיר את הצופה ללא כל הבנה של מה הוא רואה. זה לא אומר שתמיד צריך להיות ברור מה מופיעה בצילום ויש מקום לחוסר הבנה מלאה בדיוק כמו בציור או פיסול אבל אם תראו בצורה (יחסית) ברורה מה בצילום אי אפשר לשלול את הצילום כלא מופשט. 

Nikon D610 + Nikkor 50mm f/1.4G

עם זאת לכל כל צילום שלא ברור מה רואים כמו גלילי הבד למעלה זה מופשט. אומנם ברשתות החברתיות רואים הרבה תמונות "מופשטות" אבל הם לא בהכרח מגיעות מתוך מחשבה מופשטת ויותר מתוך "נראה יפה" או "מעניין" ולהזכירכם מופשט הוא ראיה מסויימת. ראיה "שתופסת" חלק נרחב בחייו של הצלם אשר רואה את "הדברים" מופשטים ולא מידי פעם יוצאת תמונה מופשטת. בדיוק כמו שללכת ברחוב ולצלם אנשים לא הופך את הצלם לצלם רחוב אוטומטית. אלא יכול להשאיר את הצלם בתוך תחום "הצילום מזדמן" אם אפשר להגדיר כך את הדברים מבחינה סמנטית. הצילום שלמטה הוא מתוך פרוייקט שמטרתו להרוס את הטבע עקב הרצון לפרק את צילומי הנוף והטבע היפים ולהרוס אותם לחלוטין. מתחת לשני צילומים אלא צירפתי עוד שני צילומים של צלמים אחרים מה שמראה עד כמה רחב הטווח של מופשט בצילום ששוב אני חוזר ומדגיש את החשיבות של ההבנה או ההסתכלות של מופשט וזה מחשבה מופשטת יותר ומעל כל דבר אחר. 

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8

Fujifilm GFX 50R + GF 63mm f/2.8

 Eva-Fiore Kovacovsky 

Britland Tracy

סיכום

מטרת הכתבה היא לא לגרום לכם לאהוב את תחום המופשט באומנות ובצילום בפרט. למעשה זה בכלל לא רלוונטי אם אתם מעכשיו תתחילו לאהוב מופשט. אלא רק לגרום לכם להבין מה עומד מאחורי זה ובפעם הבאה שתראו עבודה מופשטת לא תזלזלו בזה כאילו שזה עוד קישקוש או שטות. אני גם רציתי להבהיר כי מופשט זה לא עוד תמונה שלא ברור מה אנחנו רואים אלא שזה מגיע מתוך ראיה מופשטת ומחשבה, הסתכלות מופשטת וזה דורש למידה והבנה באומנות אחרת אין מאחורי זה דבר וחצי דבר. אני ממליץ לכם ללמוד אומנות (אני מצרף לכם קישור לכתבה בנושא) ובטח ובטח להתחיל ללכת לגלריות ומזאונים בזמכם הפנוי ולהתחיל להחשף לאומנות הצילום (למגוון הרחב שלה) שהיא מעבר לצילום "יפה". מי שרוצה אני מעביר מפגשים של ביקור עם הסברים במוזאונים על מנת להבין "אומנות" בצילום טוב יותר. 

Salva López

Elena Dorfman