היסטוגרמה

היסטוגרמה

בזמן שאתם מדפדפים בתמונות במצלמה בטח שמתם לב שאחת האופציות מאפשרת לראות את ההיסטוגרמה של התמונה. למי מכם שלא מכיר את מה שאפשר ללמוד מהיסטוגרמה, הכתבה הזאת מיועדת לו.
היסטוגרמה נותנת הרבה מידע יעיל על התמונה המצולמת, ואנחנו יכולים להשתמש בזה על מנת לייצר תמונות טובות ונכונות יותר. אני משתמש במידע שאני מקבל ממנה בלא מעט פעמים. ביחוד כשאני מצלם בתנאי תאורה קשים כמו שלב הטרום זריחה או החלק האחרון של היום. ברוב הגדול ביותר של המקרים, אני לומד מההיסטוגרמה האם יש סיכוי שאני אהיה צריך להבהיר את התמונה, ואם כן אז עד כמה
לפני שאסביר כיצד להבין את המידע שההיסטוגרמה מציגה, חשוב להבין שבתהליך עיבוד תמונה הבהרה של התמונה גורמת לירידה ברזולוציה, וזה נכון כלפי כל תהליך של הבהרה, כולל "פתיחת" צל. כשאנחנו מבהירים קטעי צל, זה אפילו בולט עוד יותר כשהרזולוציה בצל יורדת פלאים, ולכן חשוב שבזמן הצילום, התמונה לא תיהיה חשוכה מידי, מפני שזה דורש הבהרה ובכך פוגע ברזולוציה.
בעיה נוספת היא היכולת לראות על הצג של הגוף את התוצאה האמיתית, והסיבה היא שהצג יכול להיות כהה מידי או בהיר מידי. בלילה הוא לרוב נראה בהיר, וזה עלול להטעות ולגרום לחשוב שהתמונה יצאה בהירה מספיק. כאשר מצלמים באור יום חזק, קשה לראות את הצג, ולפעמים לא רואים כלום, אפילו לא האם יש פוקוס, ובטח לא את רמת הבהירות של התמונה. לכן, מי שיכול לקרוא את ההיסטוגרמה של התמונה, יכול לדעת האם התמונה צולמה בבהירות הנכונה.
אחרי שהבהרנו את הדבר הבסיסי הזה, אפשר להתחיל ללמוד על הגרף החשוב הזה. נתחיל עם החלק הלבן של הגרף, שהוא אומר בפשטות כמה אור נכנס לתמונה ועד כמה יש עודפי אור, כלומר-צריבה.

נסתכל על תמונות 1, 2, ותמונה מספר 3
בתמונה מספר 1 אנחנו יכולים לראות שהחלקים הבהירים בתמונה (מה שמגיע לחלק העליון של הגרף) נמצא משמאל למרכז. זה אומר שאין מספיק אור בתמונה, ולכן ברור שיש סיכוי טוב שיהיה צריך להבהיר את התמונה ובכך לפגוע ברזולוציה

תמונה מספר 1

בתמונה מספר 2, אשר צולמה עם אותו הצמצם ואיזו, אך הורדתי את מהירות הסגר, מה שהכניס יותר אור לפריים, ולכן החלק הבהיר של ההיסטוגרמה נמצא במרכז. רוב הסיכוי שלא יהיה צריך להבהיר כלום. מכיוון שעדיין יש סיכוי שכן יהיה צריך להבהיר, הורדתי עוד טיפה את מהירות הסגר

תמונה מספר 2

בתמונה מספר 3 הורדתי עוד טיפה את מהירות הסגר, וזה העביר את החלק המואר של התמונה קצת מימין למרכז הגרף. עכשיו אני יכול להיות בטוח שהתמונה לא כהה מידי ולא צרובה, ואני או אשאיר את הבהירות הזאת (דבר שלא יפגע ברזולוציה), או במקרה הצורך, אכהה קצת, דבר שגם לא פוגע ברזולוציה אף פעם

תמונה מספר 3

 

שימו לב שבכל המקרים החלק השחור של ההיסטוגרמה נשאר במקומו, ורק החלק הבהיר עובר את השינוי. הסיבה היא שכמות החושך שיש בין הספרים (פסי צל הדקים), נשאר שחור ולא מובהר.

עכשיו נסתכל על תמונות מספר 4 ותמונה מספר 5. גם כאן צילמתי ספרים, אבל הפעם אלו ספרים כהים יותר, וגם עובי הצל שבניהם גדול יותר, דבר המשנה את מבנה ההיסטוגרמה
בתמונה מספר 4, אנחנו יכולים לראות שהחלק הבהיר נמצא משמאל למרכז הגרף, מה שאומר שיש סיכוי טוב שיהיה צורך להבהיר את התמונה. דבר נוסף שאפשר לראות, שבחלק הכהה יש עליה גדולה. שזה הצל שבין הספרים

תמונה מספר 4

בתמונה מספר 5. הורדתי את מהירות הסגר אבל לא בצורה מוגזמת. כאן יש לי יותר משחק בתהליך עיבוד התמונה ואני יכול להכהות במקרה הצורך. אפשר לראות גם שהחלק הכהה של הצל ירד בעוצמה שלו, ואפילו הגדלתי את הטווח הדינמי (כתבה בנושא), ובכך שהבהרתי את הספרים יש בהירות כללית יותר, ולמעשה עכשיו כשהחלק של היסטוגרמה נוגע בצד הכי ימני, מצביע על כך שיש לי לבן בתמונה, ואני יכול להבין שזה מגיע מהטקטס שהפך מכסוף ללבן

תמונה מספר 5

אני מזכיר לכם שאת כל זה אני יכול להבין ממבט בהיסטוגרמה. כלומר, גם אם הייתה עכשיו שמש חזקה ולא יכולתי לראות בבירור את הצג, מספיק שהייתי מביט בהיסטוגרמה וכבר יכולתי לדעת מה לתקן בנתונים הטכניים של הצילום, כבר בשטח

בתמונה מספר 6 בחרתי לצלם אובייקט קצת בעייתי. מצד אחד יש לי כאן מנורה עובדת, דבר המייצר צריבה ודאית של חלק מהתמונה, ובו בזמן חלק מוצל וכהה (מרכז המנורה), שאני לא רוצה להעלים אותו ולהשחיר אותו לחלוטין. מה שעשיתי במקרה זה, הוא לדאוג לכך שהחלק השחור של ההיסטוגרמה לא נוגע בצד הכי שמאלי של הגרף. כלומר אין שחור מלא אבל בו בזמן הצל עדיין מכיל מידע. וממול זה דאגתי לכך שהתמונה לא בהירה מידי, ועוצמות האור של המנורות הדולקות לא יצרבו את כל התמונה
בשביל להגיע לאיזון העדין הזה דאגתי לעבוד עם איזו גבוה מספיק כדי "לפתוח" את הצל, אבל לא גבוה מידי לצרוב את התמונה, ואת זה התאמתי למהירות הסגר והצמצם הנכון

תמונה מספר 6

בתמונה מספר 7 ובתמונה מספר 8 אני מביט בהיסטוגרמה כשהיא מפוצלת לכל שלושת הצבעים שהחיישן מורכב מהם (כלומר אדום, ירוק וכחול), וגם כמות האור הנכנסת (החלק הלבן). זוהי דרך טובה לדעת את גודל הצריבה או בכלל להצליח לראות אותה. בתנאי תאורה קשים שבהם קשה לראות את הצג של המצלמה, "לפרוס" את ההיסטוגרמה מאפשר לראות פרטים קטנים, כמו הקו הדק שמצביע על צריבה. תראו כמה קל לראות את זה בגרפים הציבעוניים
בנוסף לכך אני יכול לראות שבתמונה מספר 7 אני הורדתי בקצת את מהירות הסגר, כדי "לפתוח" את הצל
אני רוצה שתשימו לב למשהו קטן, וזה החלק הכחול של ההיסטוגרמה בתמונה מספר 8. שם החלק הכחול נמצא קצת יותר משמאל ביחס לשלושת הגרפים האחרים, ובנוסף לזה הוא מגיע לנקודה הכי שמאלית לגרף, שזה מצביע על שחור אמיתי. הסיבה לכך היא שההיסטוגרמה הכחולה מציגה את כמות הצל, או החלק הכהה של התמונה שבתמונה מספר 8 הוא אכן כהה יותר
גם בתמונה מספר 7 יש בהיסטוגרמה הכחולה טיפה יותר כחול לכיוון החלק השמאלי של הגרף, בגלל שההיסטוגרמה הכחולה מתארת את החלק הכהה בתמונה

תמונה מספר 7

תמונה מספר 8

בתמונות מספר 9 ומספר 10. צילמתי פעמיים את אותה התמונה באותם הנתונים הטכנים של איזו, צמצם ומהירות סגר. ההבדל היחיד ביניהן, הוא שבאחת צילמתי בשחור לבן ובשניה בצבע
שימו לב שבצילום שחור לבן, כל הגרפים כהים יותר, וזה רק בגלל שהתמונה צולמה בשחור לבן. מה שקרה שברגע "שהעלמתי" את הכחול מהספרים הכחולים, הכל הפך באמת לכהה יותר. אפשר לראות את זה גם בחלק הכהה של כל ארבעת ההיסטוגרמות נמצאות בצד השמאלי יותר של הגרף. דבר נוסף שאתם צריכים לשים לב אליו, שבתמונת השחור לבן כמעט ואין שינויים בהיסטוגרמות השונות, בזמן שבצילום הציבעוני אפשר לראות שינויים בעיקר בין ההיסטוגרמה הכחולה לכל השאר, ומין הסתם בגלל הספרים הכחולים
גם החלקים הכהים פחות כהים מהתמונה של השחור לבן

תמונה מספר 9

תמונה מספר 10