האם זה כישרון או ידע?

האם זה כישרון או ידע?

האם צריך ידע בצילום אם יש כישרון? האם מישהו בעל כישרון גדול יכול להצליח ולצלם כל מה שהוא רוצה מפני שיש לו "כישרון" לראות את הדברים נכון, וכל מה שהוא צריך זה ללחוץ הכפתור? האם זה באמת כך? האם זה נכון? האם גם ידע טכני בצילום יכול להגיע מכישרון בלבד?

מתוך פרוייקט של צילום חלונות

אפשר לספור יחסית בקלות את כמות האומנים בעולם שיש להם כישרון כל כך גדול שהם לא היו צריכים ללמוד דבר. כשאני אומר דבר אני מתכוון לממש כלום. אף פעם משום מקום. יש לא מעט דוגמאות לאומנים שכן למדו,  למרות שבציור רווחת המחשבה שהם לא למדו מעולם: ואן גוך למד אומנות (אומנם ניזרק מהבית ספר אחרי שנה אבל עדיין קיבל השכלה בסיסית ויותר.) הצלמת Sally Man לא למדה מעולם באופן רישמי בבית ספר לצילום, אבל היא למדה צילום מאבא שלה שבמשך של שנים רבות שהיא הייתה צמודה לעבודה שלו כצלם אומנות, סטודיו ונוף, ואת הידע שלה בצילום היא קיבלה ממנו. צלם המילחמות Larry Burrows, מהמפורסמים בצלמי מלחמת ויטנאם, גם הוא לא למד צילום מעולם, אבל עבד במערכת העיתון בצמוד לצלמים מקצועים שלימדו אותו צילום לאורך של שנים. גם מבחינה טכנית וגם מבחינת לדעת איך ומתי לצלם, ובנוסף לזה הוא נחשף לכל נושא הקומפוזיציה במהלך של שנים, במגזין ולדיונים ממול העורכים והצלמים השונים. הצלם Ansel Adams אומנם לא למד צילום בצורה מקצועית, אבל לקח חלק באגודת צלמים עם ידע רב, ולא רק שהשכיל להבין מהם את הפרטים הקטנים בידע הטכני, אלא אפילו התעלה בידע מעליהם ושיטות הצילום שלו עד היום מיושמות אצל כל יצרניות המצלמות בעולם. אבל את הבסיס הוא היה חייב ללמוד. יש עוד הרבה דוגמאות לאומנים כאלה.

מתוך פרוייקט של צילום חלונות

כמו שאתם רואים ידע בצילום הכרחי על מנת ליצור, ובטח על מנת לייצר משהו "יפה ומוצלח". כיום אומנם לא כולם לומדים באופן רישמי, אבל לומדים איפשהו. אחרי הכל ידע לא צונח עליך מהשמיים. יד האלוהים לא מכוונת אותך לעבודה נכונה. אנשים שלמדו לבד לא רק למדו לאט יותר, אלא גם היו צריכים לעשות מאמץ גדול יותר מאחרים. כיום זה יותר קל ללמוד לבד בזכות מידע שנימצא ברשת, אבל עדיין חייבים להשיג את הידע הטכני עוד לפני שהכישרון נכנס לפעולה. שימו לב שחלק מהצילומים "האומנותיים" שרואים ברשתות החברתיות  הצלם שמצלם אותם לא עושה שום דבר אחר חוץ מתמונות "אומנותיות", זה מצביע בחלק מהמקרים על חוסר ידע ולא בהכרך על כישרון. זה כמו שבתחום הציור רואים יותר ציירים שמציירים מופשט, לא בגלל שזה מה שהם אוהבים אלא בגלל שזה כל מה שהם יודעים לעשות, לייצר גווני צבעים ולא יותר מזה. חשוב להבין (ואת זה אני מסביר שנים לתלמידי הציור שלי) ש"לבחור" בציור מופשט זה בסדר גמור אבל זה צריך להיות מתוך בחירה וראיה נכונה/מופשטת ולא מתוך זה שגם ככה אין יכולת/ידע לצייר שום דבר אחר. הרי אי אפשר לבחור מתוך אופציה אחת אלא מתוך כמה אופציות. אם יש לכם ידע בתחום אחד אז זה לא בחירה זה חוסר בררה. כך גם בצילום. זה בסדר לבחור "גישה אומנותית" אבל האם יש את הידע ליצור משהו נוסף/אחר? האם זה באמת מתוך בחירה או מחוסר בררה. תזכרו שכל האומנים הגדולים (רובם הסופר גדול) למדו אומנות ולא נולדו עם ידע יש מאיין.

מתוך פרוייקט בצילום נוף שהוצג בניו-יורק

אז איפה ומתי הכישרון נכנס לתמונה? ומה תפקידו והאם יש דבר כזה בכלל? לפני שאני אענה על השאלות האלו אני אגיד לכם שבגדול ידע טכני בצילום כמעט כל אחד יכול ללמוד. יהיה מי שילמדו את זה מהר, ויהיה מי שיקח לו יותר זמן. אבל ידע טכני בגדול הוא משהו בר למידה, ולכן זה החלק הקל. כך בגדול גם לייצר צילומי "גלויה" יפים. יש טכניקות ברורות לצילומים כאלה ואני מלמד אותם שנים. הקושי מתחיל בלעשות את הצעד הבא, או יותר נכון להביא את "היותר" מצילום גלויה יפה, ובדיוק לכאן נכנס הכישרון.

הכישרון הוא המאפשר לקחת את הידע הטכני ולהוציא ממנו משהו אחר. גישה חדשה להתבוננות בצילום. למעשה כישרון הוא היכולת לראות דברים בשונה מהרגיל בצורה פחות נפוצה ולהמציא את עצמך כל פעם מחדש ובצורה יחודית משלך ולא בהכרך בצילום יפה יותר של נוף או צילום סטודיו יפה יותר. למעשה הרבה פעמים מדובר על תמונות שהם פחות "יפות". בין היתר מדובר על "אומץ" להתפרע ולא להשמר על להיות "בתוך הקווים" ללא חשש של מה אחרים יגידו ולא מה אני אגיד על עצמי. להצליח לעמוד ממול הראי ולהסתכל לעצמך בעיניים ולצלם את המציאות הפחות נעימה כמו שהיא (זה תרגיל שאני נותן לתלמידי אומנות.) כישרון הוא היכולת להוציא יותר מהממוצע שקיים, וזה משהו שטבוע בתוך האדם זה לא משהו שמגיע עם תירגול או למידה, אלא זה מגיע מפנים. נולדים עם זה. כמו פגם גנטי שמאפשר לך להיות בעל רגישות עודף (משהו שאומנים סובלים ממנו), אבל לא רק, גם גורם לך "לא להצליח" לשמור את עצמך באיזון בתוך המסגרות ההגיוניות, וזה בדיוק מה שעושה הכישרון, מוציא את המחשבה שלך מהמרכז וגורם לך "לצאת" לכל כיוון ללא הגבלה.

לסיכום אני אגיד שכישרון אפשר לעודד ולחזק אבל לא לייצר יש מאיין. או שיש לך או שאין. אבל ידע לייצר תמונה טובה זה דבר נרכש שכל מה שצריך זה להשקיע זמן בשביל ללמוד ידע טכני לעומק.

מתוך פרוייקט בצילום נוף שהוצג בניו-יורק

מתוך פרוייקט לתחרות הצילום של חברת "לייקה"

מתוך פרוייקט לתחרות הצילום של חברת "לייקה"