איך התחלתי לצלם ועם איזה ציוד
איך התחלתי לצלם ועם איזה ציוד
בגיל 17. הצגתי את התערוכה הראשונה שלי בגלרית אומנות. לא בצילום אלא בציור. ציור סוראליסטי שבזמנו בו התמקדתי. אחד מהמבקרים שהגיע לתערוכה הציע לי לקנות מצלמה מפני שהוא חשב שיהיה לי מעניין ושאני אוציא דברים "אחרים" והחלטתי ללכת על זה.
הלכתי לקנות מצלמה ללא שום ידיעה חוץ מזה של איך לשים פילים ולצלם. ידעתי שיש סוגים שונים של מצלמות מקצועיות אבל זה היה רחוק מיליון שנות אור ממני. קניתי מצלמה ב 60 שקלים. אני לא בטוח של איזה חברה זה היה בכלל (יש מצב שהתמונה שצירפתי היא חברה טובה ביחס למה שהיה לי) היו לה שתי פונקציות חשובות. קצת אור והרבה אור וזה נשלט על ידי הכפתור התחתון.
בהתחשב ביכולות שלה והידע שלי הוצאתי במפתיע דברים אחרים ומאוד מהר הגעתי למצב שהעובדים שעוסקים בפיתוח והדפסה בחנות צילום הזמינו אותי לשבת איתם ליד מכונת הפיתוח כדי שאוכל ללמוד איך הפיתוח עובד ושאני אוכל לשלוט בפיתוח מבחינת שינויי צבע וכמות האור בהדפסה על הנייר וכך קיבלתי את השעורים הראשונים שלי בפיתוח והדפסה.
עד אחרי הצבא נשארתי עם המצלמה הזאת. במהלך הצבא מטבע הדברים לא היה לי הרבה זמן להתרכז בצילום וחוץ מלצייר חיילות ועל קירות החדר בבסיס לא התקדמתי בתחום הצילום בכלל.
אחרי הצבא במהלך לימודי התואר השני בפיזיקה החלטתי ממגוון של סיבות, שלהיות אומן רעב זה רומנטי ומלהיב (לאורך השנים גילית שאומן רעב זה לא רומנטי זה רק רעב....) והלכתי ללמוד לימודי ציור ואמנות בבי"ס אבני. אחד מהמורים שנתקלתי בהם במהלך הלימודים וזה שגם הכי השפיע עלי הוא הצייר המפורסם שמעון אבני. שהוא היה אומן וגאון בחסד. מאוד נהנתי לגלות ולראות כיצד לחשוב נכון דרך ההדרכה שלו.
באחד השיעורים בדיוק באמצע שיעור הוא לפתע ניגש אלי ואמר לי ללכת לקנות מצלמה מקצועית. לא התייחסתי והמשכתי לצייר את מה שהתחלתי. אחרי כמה דקות חזר אלי שימעון וצעק "למה אתה פה? אמרתי לך ללכת לקנות מצלמה! אני לא רוצה לראות אותך כאן עד שאתה חוזר עם מצלמה!" וזרק אותי מהכיתה. הלכתי לרחוב רוטשילד ביפו ומצאתי חנות ישנה מאוד ומלאת אבק שבחלון הראווה היתה מצלמת מינולטה ישנה עם שתי עדשות גדולות. עדיין לא הבנתי כלום ולא היה לי מושג מה אני קונה בכלל. נכנסתי לחנות ושאלתי את המחיר והתשובה הייתה 2600 ש"ח. הייתי המום! מאיפה לכל הרוחות אני משיג כזה סכום. (כסטודנט לאומנות לא היה עלי שקל). עשיתי למוכר פרצוף עקום וביקשתי את המצלמה. ראיתי פעם צלם של נשוינל ג'אוגרפיק מחזיק את המצלמה והיד שלו הייתה מתחת לעדשה והחלטתי להחזיק כמו שהוא עשה. לא הבנתי למה אבל מה היה לי להפסיד. לפתע המוכר אמר "אני רואה שאתה צלם מקצועי. אז המחיר הוא 1200" ברור שאני מקצועי אמרתי (איזה מזל זה היה) וקניתי במאמץ רב את המצלמה. המצלמה היית עם עדשת 28-70/2.8 ועדשת 70-210/3.5. (לימים הבנתי שזאת הייתה מצלמה של צלם אירועים.) חזרתי עם המצלמה לשיעור וביקשתי משמעון להסביר לי איך לצלם הוא צעק עלי שזה לא שיעור צילום אלא ציור ושאני אחזור לעבוד.
היות שלא קיבלתי הדרכה בצילום מאף אחד הייתי צריך ללמוד לבד. לא ידעתי בדיוק איזה צמצם להתאים לאיזו מהירות סגר ומתי ובאיזה פילים להשתמש. קניתי פינקס כיס קטן ויצאתי לצלם. בשביל להבין מה לעשות רשמתי בכל פריים מה עשיתי. למשל אם צילמתי קקטוס אז רשמתי את מספר הצמצם ומהירות הסגר וכך את כל הפריים (בפילים יש 36 פריימים) אחרי הפיתוח של הפילים הראשון במצלמה הזאת נשארה לי תמונה אחת טובה להדפסה וכל השאר יצאו נוראיות. אבל בזכות הרישום למדתי איך לצלם ובפילים השני כבר יצאו 26 תמונות טובות. וכך למדתי לצלם.
Minolta X700- photograph by Joe Haupt
אחרי שנתיים עם המינולטה בזמן טיפוס צוקים המצלמה התנגשה בצוק בעוצמה והתפרקה לחלקים שנפלו מראש הצוק. עכשיו שכבר ידעתי לצלם הרשתי לעצמי לקנות מצלמה מקצועית והפעם (Nikon FE2). עם הניקון צילמתי עד שנת 2006. לאורך השנים עבדתי עם מגוון גדול של פילים כולל שחור לבן ולמדתי לעבוד עם פלשים ופילטרים שונים. את הכל למדתי לבד על ידי רישום מסודר ומדוייק של כל פעולה שנעשתה. בשנת 2000 בערך פתחתי חדר חושך בבית ועבדתי במקביל גם עם פורמט ביינוני של חברת ממיה
Nikon FE2
לאורך השנים עם הידע שהלך וצמח התחלתי לעבוד כצלם ובמקביל המשכתי בעיסוק העיקרי בצילום וזה בתחום האומנות, שזאת גם היית ונשארה נקודת המוצא שלי לכל דבר שאני מצלם עד היום.
מצאתי את עצמי כמו כל צלם עובד לצורך פרנסה כמעט בכל תחומי הצילום. צילום טבע (מקרו ובעלי חיים), הופעות, הצגות ומחול. אירועים וספורט. אדריכלות וצילום מוצר ועיתונות. אבל כל מטרת העבודה בצילום היתה אחת ויחידה והיא לממן את העיסוק באומנות ואת זה אני עושה עד היום - הדרכה באומנות , הדרכה בצילום הם פרנסתי העיקרית.
Nikon FE2
Nikon FE2
Nikon FE2
בשנת 2006 התחיל להווצר קושי למצוא פילים בארץ וגם אני נכנעתי ועברתי לפורמט דיגיטלי. בגלל שבפילים היה או 35 מ"מ או פורמט ביינוני לא חשבתי שיש משהו אחר בחיישנים הדיגיטלים. וקניתי (Nikon D60) לפתע הכל היה מוזר. כאילו כל אורכי המוקד השתנו, לקח לי זמן מה להבין שהחיישן קטן ולכן כל אורך מוקד שעבדתי איתו הוכפל פי אחד וחצי. זה היה מתסכל מאוד ובנוסף לכל הצרות היכולות הטכניות של המצלמה היו מתחת לכל ביקורת. החיישן עצמו היה פגום (לקח לניקון שנים להודות בזה שהמצלמה עצמה היית פגומה). טווח האיזו היה נוראי והרגשתי שאני צועד לאחור ביכולות הצילום שלי. הייתי צריך להלחם על כל תמונה שאני מוציא בשביל להוציא משהו טוב. היכולות הטכניות של המצלמה גרמו לי לעבוד פחות בתחום הצילום ויותר להתמקד בתחום האומנות. עבודות שהוצגו בעיקר בארה"ב.
Nikon FE2
Nikon D60
Nikon D60
Nikon D60
בסופו של דבר "נשבר לי" מהצלמה הזאת ועברתי לגופי פול פריים. עבדתי עם (Nikon D600, D610, D800E, D3X) ועבדתי עם עדשות צייס, בין היתר, וכמובן שיכולתי לחזור ולעבוד בתחום הצילום ולא רק בתחום ההדרכה. לפני שנים בודדות. בעיקבות התקדמות הטכנולוגיה בתחום הצילום וצורך אישי. עברתי לצלם עם מצלמות של חברת פוג'י וכיום אני עובד עם פורמט ביינוני של החברה.
Nikon D3X
Nikon D610
Nikon D800E
לאורך השנים הצגתי עשרות תערוכות בארץ ובעולם. הגעתי למצב שהייתי אומן הגלריה אצל אחת הגלריות הותיקות ביותר בארץ ואני אחד מאומני הגלריה הניו-יורקית (SeeMe) זיכיתי בכמה תחרויות בחו"ל וכתבות שלי פורסמו בארץ ובחו"ל במגזינים ואתרים שונים. וכן מוניתי להיות צלם הטבע של היבואן של חברת (Ferrino) חברה לייצור ציוד למטיילים. אך הדרך לשם לא הייתה קלה. זה לא כמו שזה נשמע שעושים כמה פוסטים באינסטגרם וזוכים לפרסום. זה דורש התמדה לאורך של שנים, ידע בצילום ועבודה רבה על בסיס שבועי. זה בהחלט לא מספיק לעבור כמה קורסים בצילום וסדנאות.
סיכום ומסקנות
אני חושב שמה שאתם צריכים לקחת מכל הכתוב פה הוא, לפני שאתם רצים לקנות ציוד מתקדם תתחילו ולהכיר את הציוד שיש לכם כרגע ולראות איך אפשר להוציא ממנו את הטוב ביותר. לכו ללמוד כיצד לראות נכון את הסביבה. לא למהר ללחוץ על הכפתור אלא לנסות להבין במה אתם מביטים ולא רק לצאת לסדנאות חוויתיות. אחרי שתבינו היטב את התחום תרשו לעצמכם להשתדרג בציוד בהתאם לצרכים שלכם. על תתרגשו מרעשי הרקע של איזה ציוד צילום יש למי. תמיד יהיה מישהו עם עדשה גדולה יותר. זה לא אומר שזה מייצר תמונות טובות יותר. כמובן שאם אתם מצלמים בעלי חיים אז כן תקנו עדשה גדולה יותר, אבל לא בגלל שלמישהו אחר יש. זה מטופש. חשוב גם ללמוד אומנות. זה בדיוק הדבר שיאפשר לכם לעשות את הצעד הגדול קדימה ולהבין כיצד להוציא עוד צילומים שהם מעבר לרגיל והכי חשוב זה עבודה קשה והתמדה.
Nikon D3X
Nikon D610
Fujifilm GFX50R
Fujifilm GFX50S